מאוכזבת מאוד
האמת היא שלא הייתי חושבת על להיכנס לפורום הזה אלמלא היו מבריזים לי אמש... יש לי חבר, אנו מכירים כבר 4 שנים, הוא תמיד רצה לבוא אלי לישון ואני מתוך כבוד לאימי לא נתתי לו. ההורים שלי לא היו בבית אתמול בלילה והוא היה אמור לבוא, חיכיתי לרגע זה מאוד, הוא גר רחוק מאוד ממני והיה אמור לצאת לכיווני בשעה 22:00 בדיוק אחרי העבודה. אני כל כך כתרגשתי כך שציחצחתי את הבית, סידרתי את החדר שלי (דבר נדיר עד מאוד...), פיזרתי נרות בכל הבית, התלבשתי, התארגנתי ואפילו בישלתי לנו ארוחת ערב !!! בשעה 23:30 טילפנתי אליו לשאול איפה הוא כי הוא היה אמור כבר להגיע והוא לחש לי שהוא בישיבה בעבודה והוא לא יוכל להגיע וניתק. באותו הרגע הרגשתי כאילו ננעצה בליבי סכין שכן כל כך חיכיתי ללילה וכל כך התארגנתי ותיכננתי ונתתי את כל כולי כדי שיהיה ערב מושלם. הוא הבטיח שהוא יטלפן אלי שהוא יסיים את הישיבה אך עד עכשיו הוא לא טילפן, כשטילפנתי אליו הוא אפילו לא חשב שאני עלולה לכעוס ולהתאכזב ופשוט אמר שהייתה לו עבודה עד מאוד מאוחר (הוא תמיד בעבודה עד השעות הקטנות של הליילה) ולא היה לו רגע אחד פנוי מישיבה לישיבה, אני לא הסכמתי איתו כי הוא יכול היה אפילו לשלוח לי הודעה כתובה ולהודיע לי שהוא לא יגיע, במקום זה ישבתי בבית כמו מפגרת וחיכיתי לו כשהוא הבין שאני מאוכזבת הוא ביקש סליחה כמו תמיד טען שאני צריכה להבין אותו. סיפרתי לו שהכנתי ארוחת ערב והוא בהתלהבות שאל מה הכנתי עניתי לו שמה זה משנה הרי הכל הלך לזבל. ואז כרגיל הוא אמר שאין לו כוח לריבים האלו ושהוא לא רוצה לדבר על זה. אמרתי ביי וניתקתי. אני כל כך מאוכזבת, כל כך פגועה למה תמיד הוא עושה לי את זה?
האמת היא שלא הייתי חושבת על להיכנס לפורום הזה אלמלא היו מבריזים לי אמש... יש לי חבר, אנו מכירים כבר 4 שנים, הוא תמיד רצה לבוא אלי לישון ואני מתוך כבוד לאימי לא נתתי לו. ההורים שלי לא היו בבית אתמול בלילה והוא היה אמור לבוא, חיכיתי לרגע זה מאוד, הוא גר רחוק מאוד ממני והיה אמור לצאת לכיווני בשעה 22:00 בדיוק אחרי העבודה. אני כל כך כתרגשתי כך שציחצחתי את הבית, סידרתי את החדר שלי (דבר נדיר עד מאוד...), פיזרתי נרות בכל הבית, התלבשתי, התארגנתי ואפילו בישלתי לנו ארוחת ערב !!! בשעה 23:30 טילפנתי אליו לשאול איפה הוא כי הוא היה אמור כבר להגיע והוא לחש לי שהוא בישיבה בעבודה והוא לא יוכל להגיע וניתק. באותו הרגע הרגשתי כאילו ננעצה בליבי סכין שכן כל כך חיכיתי ללילה וכל כך התארגנתי ותיכננתי ונתתי את כל כולי כדי שיהיה ערב מושלם. הוא הבטיח שהוא יטלפן אלי שהוא יסיים את הישיבה אך עד עכשיו הוא לא טילפן, כשטילפנתי אליו הוא אפילו לא חשב שאני עלולה לכעוס ולהתאכזב ופשוט אמר שהייתה לו עבודה עד מאוד מאוחר (הוא תמיד בעבודה עד השעות הקטנות של הליילה) ולא היה לו רגע אחד פנוי מישיבה לישיבה, אני לא הסכמתי איתו כי הוא יכול היה אפילו לשלוח לי הודעה כתובה ולהודיע לי שהוא לא יגיע, במקום זה ישבתי בבית כמו מפגרת וחיכיתי לו כשהוא הבין שאני מאוכזבת הוא ביקש סליחה כמו תמיד טען שאני צריכה להבין אותו. סיפרתי לו שהכנתי ארוחת ערב והוא בהתלהבות שאל מה הכנתי עניתי לו שמה זה משנה הרי הכל הלך לזבל. ואז כרגיל הוא אמר שאין לו כוח לריבים האלו ושהוא לא רוצה לדבר על זה. אמרתי ביי וניתקתי. אני כל כך מאוכזבת, כל כך פגועה למה תמיד הוא עושה לי את זה?