נסי ליצור סיטואציה שבה אתם שניכם לבד
כמו שהציעו כאן לפני - לראות אם את יכולה לעזור לו באיזה שהוא שיעור,
או אפילו לבקש ממנו עזרה באיזה נושא - גם אם את לא באמת צריכה עזרה.
מצד שני - זכרים לרוב לא באמת מבינים רמזים כאלו - כך שהכי כדאי להציע משהו קצת יותר חד משמעי.
והכי חשוב - אל תשאירי את עצמך במצב שבו בעוד איזו תקופה תחשבי "מה היה קורה אילו".
להשאיר את עצמך בתהייה של "מה היה קורה אילו" - מניסיוני, זה הדבר הגרוע ביותר שתוכלי לעשות לעצמך.
פעם היתה מישהי שלקח לי קצת זמן להבין מה אני מרגיש כלפיה (ושעד היום לא היתה אף אחת אחרת שעוצמת הרגש כלפיה היתה דומה), ובמבט לאחור, כנראה שהיו רמזים מצידה שיש לה עניין כלפי (הצקות קטנות, בקשת עזרה בנושא כלשהו). רמזים שלא הבנתי בזמנו (ואולי אלו לא רמזים, אלא רק במוחי הקודח?).
"בזמן אמת" לא הצלחתי לאמר לה שום דבר, ושנים אחרכך, כאשר יצרתי איתה קשר, זה כבר היה מאוחר מידי.
אז - המחשבות של "מה היה קורה אילו" - אילו הייתי מסכים לשנות תוכניות, ולהזיז מחוייבויות קודמות כדי ללמד אותה את אותו נושא (מה שהיה מאפשר לנו זמן פרטי ביחד).
אילו במקום "לדחות" את ההצקות שלה, הייתי משתף פעולה.
אילו, ואילו, ואילו.
מה השורה התחתונה ?
עדיף לנסות ולקבל תשובה חד משמעית, ולא להשאיר דברים לא פתורים.
