מַעֲשֵׂה יָדַי טוֹבְעִין בַּיָּם

נוף-צלול

Well-known member
הציטוט הידוע מתוך סנהדרין ל"ט, ב: מַעֲשֵׂה יָדַי טוֹבְעִין בַּיָּם וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנַי? - האם מעשה ידיי טובעין זה בגלל שבאותה תקופה לא הקפידו כבימינו? או שמעשה הוא לשון רבים? או שגם באותם ימים הייתה זו טעות לשונית, שקודשה?
תודה רבה מראש
 
ראה:
"אין בהרגל זה כדי לפסול התאם לתוכן המגולם בשם הקיבוצי, היינו שימוש בפועל בצורת רבים. דרך זו רווחת במקרא ובספרות חז"ל. למשל: [...]"
("מעשה" אינו שם קיבוצי, אבל לדעתי הדברים עדיין עומדים בעינם.)

הערה: שאלת על TITAM, ואגב חיפוש בתנ"ך מצאתי "וַיָּסִ֨ירוּ הָעֹלָ֜ה לְ֠תִתָּם [..] לִבְנֵ֣י הָעָ֔ם", הם הסירו את העולה כדי לתת אותם לעם, וגם כאן אתה רואה התאם סמנטי במקום דקדוקי. (אגב, ב"תתם" שבפסוק הזה כינוי מושא, לא שייכות, לכן הוא לא ה"תתם" שהעסיק אותך.)
 
נערך לאחרונה ב:

נוף-צלול

Well-known member
ראה:
"אין בהרגל זה כדי לפסול התאם לתוכן המגולם בשם הקיבוצי, היינו שימוש בפועל בצורת רבים. דרך זו רווחת במקרא ובספרות חז"ל. למשל: [...]"
("מעשה" אינו שם קיבוצי, אבל לדעתי הדברים עדיין עומדים בעינם.)

הערה: שאלת על TITAM, ואגב חיפוש בתנ"ך מצאתי "וַיָּסִ֨ירוּ הָעֹלָ֜ה לְ֠תִתָּם [..] לִבְנֵ֣י הָעָ֔ם", הם הסירו את העולה כדי לתת אותם לעם, וגם כאן אתה רואה התאם סמנטי במקום דקדוקי. (אגב, ב"תתם" שבפסוק הזה כינוי מושא, לא שייכות, לכן הוא לא ה"תתם" שהעסיק אותך.)
תודה תודה. אינני בטוח שזה פותר במישרין את השאלה, אבל בהחלט נותן כיוון.
תודה רבה!!
 
למעלה