MadSheep16
New member
מֶההההההההה
קראו משהו... בגלל שאין לי וורד אני אשים את זה בהודעה... (ד"א, זה היה הפרוייקט) זה לא כל הפרק הראשון... זה בכתיבה... רק תגידו לי מה דעתכם... המעריצות של רייסטלין סער עמד לו לבדו בשממה והיה עסוק בלהיראות מעורר כבוד ויראה עד שלא שם לב לגדיל השועט לעברו. "היי סער", גדיל אמר וסער הביט לעברו. "מה?" סער שאל. "סער, תראה! רייסטלין רץ! הוא בורח ממשהו! איזה מעניין! אף פעם לא ברחתי ממשהו! אני חושב שאני אשאר לצפות ברייסטלין!" "בורח? ממה המג האפל בורח? הוא גילה את אופיו האמיתי ומנסים להרוג אותו?" "אני חושב שהוא בורח ממעריצות!", השיב גדיל, "אף פעם לא רדפו אחרי מעריצות..." "ממעריצות? הוא בורח ממעריצות?", מה כל כך מסוכן במעריצות?" "תכף תראה", גדיל המשיך לקשקש. לפתע נראתה נקודה שחורה באופק, נקודה שחורה שמאחוריה ענן עשן גדול, נקודה שחורה עם עור זהוב ואישוני שעון חול. הנקודה התקרבה, "גדיל! סער! אתם חייבים לעזור לי!!!!!!! הן רודפות אחרי!!!!!" דיבורו של רייסטלין נקטע בשיעול כבד עם הרבה דם. סער נראה עוד יותר מעורר כבוד, "אני? אעזור לך? למה מה קרה? מי מת?" סער הוציא את הגורמט והשרשר והתחיל לפצח גרעינים שחורים, "אני חושב שאני אצפה בך מהצד..." סער התחיל פתאום לקלל: "איזה שופט בן ז*נה! יא נאצי! זה היה גול!!!!! אדום עולה!!! מכבי חיפה אלופה!!!!!!!" רייסטלין הסתכל עליו במבט מוזר, "מכבי חיפה זה ירוק עולה". גדיל המשיך לפטפט כמו פטיפון שפועל על חשמל. "אני חושב שאני אסתלק מפה לפני שהמטורפות האלו יגיעו אלי!" רייסטלין אסף את גלימתו ורץ במהירות מפתיעה לרב- מג חולני. סער המשיך לפצח גרעינים, לירוק ולקלל וגדיל המשיך לקשקש כמו פטיפון מטורף, כלפתע הגיע הענן המשונה ודרס את סער ואת גדיל. "יו! אף פעם לא נדרסתי למוות בידי עדר מעריצות מטורפות!" קישקש גדיל לסער שהבין שהוא אמור להיות מת. לפתע, סער התיישב, הסתכל על גדיל בזעם ואמר: "קנדר מטומטם! אתה אמור להיות מת!" ונשכב בחזרה על הארץ. "מה? באמת? איזה מגניב!!! אף פעם לא מתתי! זו בטח הרפאתקה נהדרת!"
קראו משהו... בגלל שאין לי וורד אני אשים את זה בהודעה... (ד"א, זה היה הפרוייקט) זה לא כל הפרק הראשון... זה בכתיבה... רק תגידו לי מה דעתכם... המעריצות של רייסטלין סער עמד לו לבדו בשממה והיה עסוק בלהיראות מעורר כבוד ויראה עד שלא שם לב לגדיל השועט לעברו. "היי סער", גדיל אמר וסער הביט לעברו. "מה?" סער שאל. "סער, תראה! רייסטלין רץ! הוא בורח ממשהו! איזה מעניין! אף פעם לא ברחתי ממשהו! אני חושב שאני אשאר לצפות ברייסטלין!" "בורח? ממה המג האפל בורח? הוא גילה את אופיו האמיתי ומנסים להרוג אותו?" "אני חושב שהוא בורח ממעריצות!", השיב גדיל, "אף פעם לא רדפו אחרי מעריצות..." "ממעריצות? הוא בורח ממעריצות?", מה כל כך מסוכן במעריצות?" "תכף תראה", גדיל המשיך לקשקש. לפתע נראתה נקודה שחורה באופק, נקודה שחורה שמאחוריה ענן עשן גדול, נקודה שחורה עם עור זהוב ואישוני שעון חול. הנקודה התקרבה, "גדיל! סער! אתם חייבים לעזור לי!!!!!!! הן רודפות אחרי!!!!!" דיבורו של רייסטלין נקטע בשיעול כבד עם הרבה דם. סער נראה עוד יותר מעורר כבוד, "אני? אעזור לך? למה מה קרה? מי מת?" סער הוציא את הגורמט והשרשר והתחיל לפצח גרעינים שחורים, "אני חושב שאני אצפה בך מהצד..." סער התחיל פתאום לקלל: "איזה שופט בן ז*נה! יא נאצי! זה היה גול!!!!! אדום עולה!!! מכבי חיפה אלופה!!!!!!!" רייסטלין הסתכל עליו במבט מוזר, "מכבי חיפה זה ירוק עולה". גדיל המשיך לפטפט כמו פטיפון שפועל על חשמל. "אני חושב שאני אסתלק מפה לפני שהמטורפות האלו יגיעו אלי!" רייסטלין אסף את גלימתו ורץ במהירות מפתיעה לרב- מג חולני. סער המשיך לפצח גרעינים, לירוק ולקלל וגדיל המשיך לקשקש כמו פטיפון מטורף, כלפתע הגיע הענן המשונה ודרס את סער ואת גדיל. "יו! אף פעם לא נדרסתי למוות בידי עדר מעריצות מטורפות!" קישקש גדיל לסער שהבין שהוא אמור להיות מת. לפתע, סער התיישב, הסתכל על גדיל בזעם ואמר: "קנדר מטומטם! אתה אמור להיות מת!" ונשכב בחזרה על הארץ. "מה? באמת? איזה מגניב!!! אף פעם לא מתתי! זו בטח הרפאתקה נהדרת!"