סוסים לא במקום
מציאה של מאובני סוסים בשכבות קדומות מאלו בהן היו אמורים להתקיים תשנה את הסברה באשר לסדר התפתחות המינים. אין בכוחה, כך נראה לי, להפריך את הטענה בדבר הישרדות המתאימים. אני גם לא בטוח שהיכחדות של מין שיכולותיו זהות בכל למין ששרד באותם תנאים מפריכה את הרעיון - על מנת שהיא תפריך, אנחנו נצטרך לגלות שאותו מין נכחד ללא כל סיבה (אחרת אותה סיבה היא תנאי אלא נכשל מלהסתגל). הברירה טבעית טוענת, ששרד מי שמתאים לתנאי הסביבה. אבל, הרי מי ששרד הוא בהכרח מתאים. זו נראית לי כמו טאוטולוגיה. אפשר אולי לחשוב על הפרכה בדמות סוס מודרני שיחיה בתקופה בה לא היו קיימים תנאים שיאפשרו חיים של סוס (תקופה בה פני כדוה"א היו כולם לבה רותחת, למשל). אבל אז קריטריון ההפרכה של פופר מאבד את אלמנט הסיכון שהיה חשוב כל כך לפופר. במצב כזה, ללא סיכון, ההפרכה אינה קריטריון מעשי עוד, אלא הופכת לקריטריון פורמלי וריק מתוכן ממשי (נראה יל שישנן מעט מאוד תיאוריות שלא ניתן לחשוב על דרך פורמלית להפריך אותן).