אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
ל-Grimsom
- פותח הנושא bralon1
- פורסם בתאריך
סוסים לא במקום
מציאה של מאובני סוסים בשכבות קדומות מאלו בהן היו אמורים להתקיים תשנה את הסברה באשר לסדר התפתחות המינים. אין בכוחה, כך נראה לי, להפריך את הטענה בדבר הישרדות המתאימים. אני גם לא בטוח שהיכחדות של מין שיכולותיו זהות בכל למין ששרד באותם תנאים מפריכה את הרעיון - על מנת שהיא תפריך, אנחנו נצטרך לגלות שאותו מין נכחד ללא כל סיבה (אחרת אותה סיבה היא תנאי אלא נכשל מלהסתגל). הברירה טבעית טוענת, ששרד מי שמתאים לתנאי הסביבה. אבל, הרי מי ששרד הוא בהכרח מתאים. זו נראית לי כמו טאוטולוגיה. אפשר אולי לחשוב על הפרכה בדמות סוס מודרני שיחיה בתקופה בה לא היו קיימים תנאים שיאפשרו חיים של סוס (תקופה בה פני כדוה"א היו כולם לבה רותחת, למשל). אבל אז קריטריון ההפרכה של פופר מאבד את אלמנט הסיכון שהיה חשוב כל כך לפופר. במצב כזה, ללא סיכון, ההפרכה אינה קריטריון מעשי עוד, אלא הופכת לקריטריון פורמלי וריק מתוכן ממשי (נראה יל שישנן מעט מאוד תיאוריות שלא ניתן לחשוב על דרך פורמלית להפריך אותן).
מציאה של מאובני סוסים בשכבות קדומות מאלו בהן היו אמורים להתקיים תשנה את הסברה באשר לסדר התפתחות המינים. אין בכוחה, כך נראה לי, להפריך את הטענה בדבר הישרדות המתאימים. אני גם לא בטוח שהיכחדות של מין שיכולותיו זהות בכל למין ששרד באותם תנאים מפריכה את הרעיון - על מנת שהיא תפריך, אנחנו נצטרך לגלות שאותו מין נכחד ללא כל סיבה (אחרת אותה סיבה היא תנאי אלא נכשל מלהסתגל). הברירה טבעית טוענת, ששרד מי שמתאים לתנאי הסביבה. אבל, הרי מי ששרד הוא בהכרח מתאים. זו נראית לי כמו טאוטולוגיה. אפשר אולי לחשוב על הפרכה בדמות סוס מודרני שיחיה בתקופה בה לא היו קיימים תנאים שיאפשרו חיים של סוס (תקופה בה פני כדוה"א היו כולם לבה רותחת, למשל). אבל אז קריטריון ההפרכה של פופר מאבד את אלמנט הסיכון שהיה חשוב כל כך לפופר. במצב כזה, ללא סיכון, ההפרכה אינה קריטריון מעשי עוד, אלא הופכת לקריטריון פורמלי וריק מתוכן ממשי (נראה יל שישנן מעט מאוד תיאוריות שלא ניתן לחשוב על דרך פורמלית להפריך אותן).
הכרונולוגיה חשובה מאוד
לפי התיאוריה הדרוויניסטית אפשר לתאר את המינים כ"עץ". שענפים מסתעפים ממנו בסדר מסוים. אנו מצפים לראות התפתחות מדורגת. לגבי ההשרדות (מי שמתאים שורד), העוקץ הוא בקשר בין השרדות לגנוטיפ, ולא בעצם ההשרדות. אם אין כזה קשר כל התיאוריה נופלת. וזה לא מובן מאליו. במובן מסוים המסקנה של דרווין חזקה מאודף עד שדי כך שקשה לערער אותה. אבל זה לא מעיד על פרובלמטיות.
לפי התיאוריה הדרוויניסטית אפשר לתאר את המינים כ"עץ". שענפים מסתעפים ממנו בסדר מסוים. אנו מצפים לראות התפתחות מדורגת. לגבי ההשרדות (מי שמתאים שורד), העוקץ הוא בקשר בין השרדות לגנוטיפ, ולא בעצם ההשרדות. אם אין כזה קשר כל התיאוריה נופלת. וזה לא מובן מאליו. במובן מסוים המסקנה של דרווין חזקה מאודף עד שדי כך שקשה לערער אותה. אבל זה לא מעיד על פרובלמטיות.
עצים מדורגים
האם הצפיה להתפתחות מדורגת אכן הכרחית לרעיון הברירה הטבעית. האם לא ייתכן כי מין מורכב יותר יהפוך למין פשוט יותר, ועדיין עקרון השרדות המתאימים ישמר? הגנוטיפ, עד כמה שידוע לי, לא היה קיים אצל דארווין - מנגנון התורשה המוכר כיום לא היה ידוע לו. כך שאני לא חושב שהקשר בין ההישרדות לגנוטיפ הוא חיוני לרעיון המרכזי - ואולי אני טועה? אם לא ניתן להפריך את הרעיון של דארווין, הרי שיש כאן פרובלמטיות מסויימת: הוא יתאים לכל מצב עניינים אמפירי אפשרי (או כמעט לכל מצב אפשרי), ולכן מידת המידע שהוא מוסר לנו על מצב העניינים כפי שאני עדים לו, ומידת עיגונו בתצפיות אמפיריות, היא מועטת (לפחות לטענת פופר).
האם הצפיה להתפתחות מדורגת אכן הכרחית לרעיון הברירה הטבעית. האם לא ייתכן כי מין מורכב יותר יהפוך למין פשוט יותר, ועדיין עקרון השרדות המתאימים ישמר? הגנוטיפ, עד כמה שידוע לי, לא היה קיים אצל דארווין - מנגנון התורשה המוכר כיום לא היה ידוע לו. כך שאני לא חושב שהקשר בין ההישרדות לגנוטיפ הוא חיוני לרעיון המרכזי - ואולי אני טועה? אם לא ניתן להפריך את הרעיון של דארווין, הרי שיש כאן פרובלמטיות מסויימת: הוא יתאים לכל מצב עניינים אמפירי אפשרי (או כמעט לכל מצב אפשרי), ולכן מידת המידע שהוא מוסר לנו על מצב העניינים כפי שאני עדים לו, ומידת עיגונו בתצפיות אמפיריות, היא מועטת (לפחות לטענת פופר).
זו לא המורכבות
יכול להיות שדבר מורכב יהפוך ליותר פשוט במהלך הברירה הטבעית אבל זה צריך להיעשות במדרגות (דרווין היה אומר בהדרגתיות). אסביר זאת בצורה אחרת - יש לנו עץ אחד שזהו עץ הסיווג - כיצד אנחנו ממיינים את צורות החי למחלקות סוגים ומינים, ומאידך יש לנו את ההסטוריה של הטבע כפי שהיא מתגלה לנו במאובנים. כוחה של התיאוריה של דררוין בזה שהיא מקשרת את הסיווג להיסטוריה, קרי מספקת הסבר כללי כיצד הסוגים והמינים השונים בעולם החי מתפתחים וכיצד מתפתחים קשרי הגומלין שביניהם (הדימיון והשוני). יכול להיות שהיא תכשל בזה, כי לא תהיה התאמה בין הסוגים והמינים שאנחנו רואים להסטוריה כפי שמתגלה במאובנים (כלומר קודם ומאוחר). הקשר לתורשה (מולדת) הוא בהחלט נדבך מרכזי אצל דרווין, אין לי את הציטוטים המפורטים אבל זה במרכז התיאוריה שלו. זה ההבדל למשל בין דררוין ללאמארק. אני יכול לחפש ציטוטים אם אתה מעוניין בכך. דרווין ובני דורו הכירו כבר את התורשה (המולדת) למרות שלא הבינו את המנגנונים השולטים בה הכרות אמיתית. הם ניצלו את ההבנה הזאת על מנת להשביח ולחצור זנים זונים של בעלי חיים וצמחים (על ידי רביה סלקטיבית של פרטים בעלי התכונות הרצויות). הניבויים של האבולוציה הם במידה רבה כלפי העבר, אבל בכל מידי פעם בפעם אנו מוצאים מאובנים חדשים עם מינים לא ידועים, ובכל פעם זה מתאים לתמונה של עץ החיים בו המינים שמתגלים מוצאים את מקומם ב"עץ החיים" של דררוין. דרך אגב, גם כאשר התחלנו לבדוק את הדנ"א של בעלי חיים וצמחים קיבלנו אישושים חדשים לאבולוציה - כאשר אנחנו מוצאים דמיון בין הד"נא ולא רק דימיון של העצמות או המבנה האנטומי של חיות. היו כמה תגליות לא מבוטלות כאן שעולות בקנה אחד עם האבולוציה. אם למשל היינו מגלים שהעץ כפי שמתגלה בד"נא שונה מהעץ של המינים כפי שמתגלה במורפולוגיה של החיות האבולוציה היתה מועמדת בסימן שאלה.. כלפי העתיד, אנחנו נדע טוב יותר בעוד אלף שנה. אולי זה נראה נצח אבל בכל זאת זה אפשרי. .
יכול להיות שדבר מורכב יהפוך ליותר פשוט במהלך הברירה הטבעית אבל זה צריך להיעשות במדרגות (דרווין היה אומר בהדרגתיות). אסביר זאת בצורה אחרת - יש לנו עץ אחד שזהו עץ הסיווג - כיצד אנחנו ממיינים את צורות החי למחלקות סוגים ומינים, ומאידך יש לנו את ההסטוריה של הטבע כפי שהיא מתגלה לנו במאובנים. כוחה של התיאוריה של דררוין בזה שהיא מקשרת את הסיווג להיסטוריה, קרי מספקת הסבר כללי כיצד הסוגים והמינים השונים בעולם החי מתפתחים וכיצד מתפתחים קשרי הגומלין שביניהם (הדימיון והשוני). יכול להיות שהיא תכשל בזה, כי לא תהיה התאמה בין הסוגים והמינים שאנחנו רואים להסטוריה כפי שמתגלה במאובנים (כלומר קודם ומאוחר). הקשר לתורשה (מולדת) הוא בהחלט נדבך מרכזי אצל דרווין, אין לי את הציטוטים המפורטים אבל זה במרכז התיאוריה שלו. זה ההבדל למשל בין דררוין ללאמארק. אני יכול לחפש ציטוטים אם אתה מעוניין בכך. דרווין ובני דורו הכירו כבר את התורשה (המולדת) למרות שלא הבינו את המנגנונים השולטים בה הכרות אמיתית. הם ניצלו את ההבנה הזאת על מנת להשביח ולחצור זנים זונים של בעלי חיים וצמחים (על ידי רביה סלקטיבית של פרטים בעלי התכונות הרצויות). הניבויים של האבולוציה הם במידה רבה כלפי העבר, אבל בכל מידי פעם בפעם אנו מוצאים מאובנים חדשים עם מינים לא ידועים, ובכל פעם זה מתאים לתמונה של עץ החיים בו המינים שמתגלים מוצאים את מקומם ב"עץ החיים" של דררוין. דרך אגב, גם כאשר התחלנו לבדוק את הדנ"א של בעלי חיים וצמחים קיבלנו אישושים חדשים לאבולוציה - כאשר אנחנו מוצאים דמיון בין הד"נא ולא רק דימיון של העצמות או המבנה האנטומי של חיות. היו כמה תגליות לא מבוטלות כאן שעולות בקנה אחד עם האבולוציה. אם למשל היינו מגלים שהעץ כפי שמתגלה בד"נא שונה מהעץ של המינים כפי שמתגלה במורפולוגיה של החיות האבולוציה היתה מועמדת בסימן שאלה.. כלפי העתיד, אנחנו נדע טוב יותר בעוד אלף שנה. אולי זה נראה נצח אבל בכל זאת זה אפשרי. .
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.