ל-בד!!!

[liranush39]

ל-בד!!!

זה התחיל כשהייתי בזוגיות של שנתיים וחצי- ב"קורות החיים" - גבר מושלם, מבוסס,נראה טוב- ולעיני כול מלטף ומחבק.
אך בהתנהלות היומיומית-היה סוליסט ששם אותי תמיד בעדיפות שלישית- קודם הוא, אחר כך מה צריך, ואז אני.
לאורך כל הקשר - הרגיש שהוא יותר שווה ממני, הוא אפילו גם אמר לי שהוא לא מרגיש נוח להתייעץ איתי כי אני עוד לא אקדמאית כמוהו,
נכנסתי לקשר בן אדם X יצאתי בנאדם Y- שבור ומפורק לרסיסים
אהבתי אותו עד הרגע האחרון- אך לא יכולתי לסבול את התחושה שאני לא שווה אליו, הוא הוריד אותי תמיד- גם אם לא אמר במילים.
גרנו יחד שנתיים + בדירה שלו, ומעולם לא הרגשתי שזה המקום שלי... כי הכול היה לפי התנאים שלו, הפריע לו שאני לפעמים שטותניקית וצוחקת- ומרוב הערצה אליו- הלכתי לאיבוד, וכבר כמעט ולא צחקתי- וזה היה הרגע שלי לקום וללכת,
הערצתי בו את האהבה העצמית שלו כי רציתי גם לאהוב את עצמי כך...- אבל אהבתי אותו יותר.

וכשהלכתי- החלטתי שאני לא רוצה לאבד את עצמי יותר, בטח שלא את הדברים שאני אוהבת בעצמי...
נפרדנו לפני שנה וחצי,- ניתקתי קשרים עם כל מי שהיה איתו איי פעם בקשר- כי שרף לי בנשמה.

אבל מאז -אני מוצאת את עצמי צריכהלהיכנס לאתרי הכרויות, לפגוש אנשים הזויים,אחד שלא סגור על עצמו,
השני מכור לאתרי הכרויות, והאחרון הרגיש בנוח לבקר אותי כבר מהדייט השני- שוב חוסר קבלה
לא חוזרת לשם יותר!!!
כל החברים והחברות עם משפחה וילדים- ולפעמים הייאוש הזה מופיע.
אין לי כוחות לדייטים יותר, ואני רוצה להכיר אנשים בדרך, בכל מיני מפגשים חברתיים...- אבל גם אותם צריך לחפש.
את אותם אנשים שיוצאים יחד ומבלים...
ואם יש משהו שאני מאחלת לו - זה למצוא פרטנר, שנתחיל מחברות אמיתית ואז תבוא האהבה והמשיכה.
דבר ראשון לראות את היופי והקבלה.
מאחלת לעצמי שיבוא אותו בנאדם שיהיה חוויה מתקנת לכל האקסים שלי- ויום יבוא ואזכה לומר שהיה שווה לחכות...
הבדידות הזו חונקת לפעמים, אשמח להכיר אנשים חדשים

 

[המינימליסט]

תנסי להנות מהדרך

כמו שכתבת בחתימה שלך.

ככה זה במסע ההכרויות, הדרך ארוכה ומפרכת ואף אחד לא מבטיח לך שתמצאי בסוף מישהו שמתאים לך.

הכי מומלץ זה לא ללכת עם הראש בקיר, ברגע שאת מרגישה שמשהו לא מתאים לך כדאי לעשות חושבים אם את רוצה להשאר בסיטואציה הזו או לא. להיות שנתיים במערכת יחסים בעייתית זה יותר מדי זמן.

 

[liranush39]

מסכימה לגמרי... אבל יחד עם זאת

אין ספק שלהיות במערכת יחסים של שנתיים + שלא טובה, זה בזבוז מיותר של זמן,
יחד עם זאת במסע הזה- ניתקתי קשרים,פתאום אני מוצאת את עצמי הרבה לבד- זה לא קל.
כבר אין מפגשים חברתיים.
אין לי איזה עוגן משפחתי או חברי שמקיף אותי.
תודה לאל על המשפחה שיש לי...- אבל אני הרבה הרבה לבד.
ולפעמים זה מייאש מאוד- כי אתה לא רואה אור בקצה המנהרה,
אין ספק שאני יותר מכוונת היום מאי פעם- יודעת בדיוק מה אני רוצה, וכן... האחרון שיצאתי איתו- קצת התפשרתי,
וכשהבהרתי לו כי הוא יכול לבקר את מי שהוא רוצה - רק לא אותי, וראיתי שזה נמשך- חתכתי.

 

[superorti]

אף אחד לא יבין אותך..

רק מי שעבר או עובר את זה.
כולם ינסו להציף בקלישאות, להגיד שאת בררנית, נתפסת לשטויות, תהני מהדך, יש דגים בים...ועוד שברים בנאליים ומעצבנים.
קאט דה בולשיט.
בסוף יהיה טוב, חייב להיות.
מנסיון...?! יכול להיות.

 

[liranush39]

את המשפט האחרון שלך לא הבנתי...

אני שמה לב שתמיד יש 2 דרכים איך להסתכל על העולם...
או לצמוח או לנבול,
או להבין שהכל לטובה- או לטמון את הראש בחול ולומר דיי נמאס לי.
אז כמו שציינתי- כן אני יותר מכוונת לאושר שלי, אבל כרגע- אני טומנת את הראש בחול כי נמאס לי לחפש...
לחפש דייטים, לחפש מפגשים חברתיים... לחפש- פשוט נמאס.
ואז אני נכנעת לבדידות שעוטפת אותי, פונה למי שנמצא שם למעלה- ומבקשת בזיק של תקווה.

 

[DogsPCI]

 

[superorti]

הסבר

האם אני מדבר מתוך נסיון? יכול להיות שכן.

לטמון את הראש בחול זה תמיד הכי קל והכי נוח, כך לא צריך להתמודד. עד שמגיעים לשלב שצריך להתמודד כבר עובר זמן שוגרם לך להסתכל על הדברים מפרספקטיבה אחרת וזה כבר קל יותר.

 

[puma141]

בהצלחה..

 

[tal902]

אבל למה כל כך הרבה סימני קריאה בכותרת?

את זועקת את זה ממקום רע?
&nbsp
בכל מקרה, בהצלחה. ולחשוב חיובי.
&nbsp
לא נהנית קצת מהלבד שלך?

 

[liranush39]

הנאה מהלבד

טוב טל,
אז אין ספק... שהכרתי הרבה צדדים בי - כשבינהם גם את הלבד שלי,
אני לא טיפוס כזה של להיות לבד,
מצחיק אותי הקטע הזה שלפעמים אני הולכת סתם לאיזה מקום, בית קפה,בתור למשהו... ואני תמיד מוצאת את עצמי מתחברת עם אנשים.
בזוגיות האחרונה... זו הארוכה - היינו "יחד " וכל אחד לחוד, ותמיד הייתי בקונפליקטים עם עצמי בקטע הזה,
כי אני טיפוס שחושב יחד בכל דבר- לא משתחצנת אבל תמיד איך לתת כל הזמן, ואיך לחלוק.
גם כשאני ממש עמוסה- אני מוצאת זמן להתנדב, ולעזור ולתרום- כזו אני.
אז היום יש מקומות שאני נהנית מהלבד- אבל יש גם רגעים לא מעטים שהבדידות חונקת, שאתה הולך למשפחה , נפגש פה ושם עם חברים- אבל בסוף אתה עם עצמך. שלא נדבר על זה שבסוף השבוע רוב החברים שלי עם המשפחות שלהם.
אז אני פחות נהנית מהלבד, ופעמים מכל עולם הדייטים האלה - מגיע גם רגע של ייאוש- אין מה לעשות... בני אדם סה"כ

 

[tal902]

כל החברים שלך נשואים?

אמרת שהלבד חונק. לא פעם גם זןגיות יכולה לחנוק.
&nbsp
ואני בכלל באתי ממקום אחר בחשיבה.כי יש אנשים שממש לא מסתדרים בלבד ומשתגעים בלבד. וזה מעלה שאלה פילוסופית
אם אדם לא מסתדר עם עצמו או לא נהנה בחברת עצמו, איך אדם אחר יסתדר איתו ויהנה איתו (בזוגיות למשל).
&nbsp
סתם הרהור פילוסופי למוצאי שבת....
&nbsp
&nbsp

 

[liranush39]

א. כן

א. כן, רוב החברים שלי נשואים,
אני לא משתגעת בלבד- אני פעלתנית כזו,תמיד אמצא מה לעשות , לקרוא ולכתוב ועוד מיליון ואחד דברים-ויחד עם זאת כן... בסופו של דבר הבדידות קצת חונקת... בייחוד בגיל כזה, בייחוד שפתאום אתה מוצא את עצמך נכנס לכל מיני אתרים רק כדי להפיג אותה קצת.
ב. לא יצא לי שזוגיות חנקה אותי, עם כל זה שאני טיפוס זוגי- יש לי גם תחביבים, וידידים שאני אוהבת להיות איתם גם כשאני בזוגיות..
העולם שלי לא מתבטל לגמריי כשאני בזוגיות, מן הסתם עושים יותר דברים יחד- אבל זו דרך הטבע.

 

[DogsPCI]

אממממ.... ממש שאלה פילוסופית אדירה!!!

&nbsp
אז רגע, שאבין טוב...
&nbsp
אתה אומר שכל אחד שחש בדידות לאחר תקופה ארוכה לבד - צריך לחשוב עם עצמו טוב טוב?
וגם שצריך להיזהר מכאלה, כי אם הם חשים בודדים כשהם לבד, אז זה אומר.... מה בעצם זה אומר?
&nbsp
רוב בני האדם בעולם יחושו תחושה שלילית של בדידות בהינתן מצב בו הם לבד למשך פרק זמן ארוך...
ככה אנחנו בנויים - יצורים חברתיים... ודווקא מי שמסוגל לחיות לנצח רק עם עצמו... הוא זה שאולי צריך לחשוב קצת...
&nbsp
תראה את הפייסבוק, הווטס-אפ, וכו' - אנשים לא מסוגלים להיות לבד דקה!
זו באמת בעיה, אבל לחוות תחושה שלילית של בדידות לאחר פרק זמן ארוך לבד - ממש לא שאלה פילוסופית .
&nbsp
אבל כמובן רק דעתי
&nbsp
שבוע טוב .
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[צלשלספק]

בהצלחה...

 

[xvxxvx]

הייתה לי פעם שיחה

עם איזה מישהו שגולש הרבה באתרי הכרויות
הוא אמר "הדרך הכי קלה היום למצוא זיון זה באתרי הכרויות"
אז....
בהצלחה

 

[צלשלספק]

לא סגור על זה אם זו הדרך הכי קלה.

אבל למי שיודע איך העיניינים "עובדים" שם ולא הכי בררן - זה גם לא הכי מסובך.

 

[ראדיאטור]

מבין אותך מאוד. בגילאים שלנו מאוד קשה לייצר זוגיות

כנראה שיותר קשה ככל שמתבגרים
אני גם במצב דומה, קשה להכיר אנשים, ואינטרנט שדכן לא מוצלח
האחד שלך יגיע , אך את צריכה לגרום למזל להופיע על מפתן דלתך
צאי , תסתובבי ותנסי להכיר
הבית לא ייתן כלום