לתת

aladin16

New member
לתת

לאחרונה אני נתקל הרבה ברעיון הנתינה כדרך חיים רוחנית - שהנתינה עצמה אמורה לעזור לנו "לצאת מהאגו", ולאפשר לנו לחוות אמפתיה וכל השאר... אבל יש פה מילכוד, כי אם קראתי שכדאי לי לתת, שזה מה שיעזור לי להתפתח מבחינה רוחנית, אז אני כבר בעצם נותן משיקולים אגואיסטים, ולא מתוך רצון אמיתי לתת. אז איך אני יכול לדעת מה הם המניעים האמיתיים שלי בנתינה ?
 
דע את עצמך ../images/Emo150.gif

נתינה ושירות, כמו כל דבר, יכולים לשמש ככלי בידי האגו תלמד את עצמך בכנות ובערנות, כך שתדע אם זה בא מהלב או מהראש ותצא עכשיו מתוך הנחה שהאגו מנסה לתחמן אותך
נראה לי שבצורה הזו תמצא הרבה מניעים אנוכיים שהוסוו בתור משהו אחר, הרבה דמיונות מתוך אמפתיה אמיתית כבר היית נותן חופשי, ולא היה איכפת לך מ"נתינה כדרך חיים רוחנית"
 

barak001

New member
זאת דרך בעייתית

עדיף שהנתינה תהיה תוצאה של דרך רוחנית, ולא תיעשה בכפייה
 
זה לא מלכוד, זה תהליך

נראה לי שבמצב אידיאלי, אתה מתחיל משיקולים אנוכיים. אתה מאמין שאם תתן תהיה יותר שמח, יותר טוב, יותר "בסדר". ואז (במצב אידיאלי) אתה מתחיל להבין שאין הבדל בין טובתך לטובת האחרים. שהנתינה טובה הן לך והן לאחר, מהרבה אספקטים שאפילו לא חזית. בהמשך (כך מספרים), אתה מגיע למצב (עוד יותר אידיאלי) שבו הנתינה הופכת לטבעית באמת, מתוך שמחה אמיתית בשמחתו של האחר, ואז אתה מסתכל לאחור בחיבה ובחמלה על האדם האנוכי שהיית פעם. לגבי מניעים - הדבר היחיד שאני יכולה לומר בעניין הוא שחשוב להיות כנים. בהתחלה נקודת המוצא היא אנוכיית, וזה מה יש, וצריך להכיר בזה באומץ. אגב, אם אתה נותן מתוך מחשבה "איזה יופי, כמה שאני נדיב", זה עדיף בעיני מלהתקמצן מתוך מחשבה "אני לא אתן בגלל שזה יהיה משיקולים אנוכיים". כמו דרכים אחרות, זו דרך שצריך לתת לה את הצ'אנס שלה ולראות לאן היא מובילה. אם היא תוביל למקומות לא טובים, או לא תוביל כלל, אפשר לסגת ממנה בעתיד. הסכנה שטמונה בה, כמו בדרכים דומות אחרות, היא שנפתח לעצמנו דימוי עצמי של "אדם טוב" ונתקשה להתמודד עם העובדה שעדיין יש בנו רגשות וכוונות שנתפסים כשליליים. לכן במהלכה - צריך להשתדל להיות מודעים למניעים ולרגשות שמתעוררים, ולהבין שלא הופכים לבודהה תוך יומיים, לא תוך חודשיים, לא תוך שנתיים וגם לא תמיד תוך 2000 מחזורי חיים...
 

אינקה

New member
יש הרבה רעיונות

למה דווקא הרעיון הזה מעסיק אותך? איך זה מתחבר אליך? מה מדבר אליך בזה?
 
זאת שאלה

שמפנה את החץ פנימה מעולם הרעיונות והדרכים והפעולות וה"נכון" וה"צריך", לכיוון זה שחושב, שעושה, שמרגיש לקחתי לתשומת לבי
 

aladin16

New member
תשובה

לא הבנתי אם השאלה הזו הופנתה אלי אז אני אענה בכל זאת. האמת היא שאתה קצת "אשם" בזה שהרעיון מעסיק אותי... :) כי דיברנו בפורום שלך על ההבדל שבין אהבה להתאהבות וסיפרתי לך את הסיפור הארוך שלי, ואז חשבתי שאולי במקום לחשוב על עצמי אני צריך לחשוב על הצד השני, אבל אז אמרתי לעצמי שאולי בעצם אני רוצה לחשוב ככה בגלל שאינקה אמר לי ש"לתת זה טוב" ואז אני רוצה לתת אבל בעצם אני רוצה לקבל. זה בגדול... ובמקרה (או שלא במקרה) נתקלתי בעוד איזה מאמר ב-NRG שגם דיבר על הנתינה כדרך לפרוץ את "מחסום האגו".
 

בת דמות

New member
אם נחזור למדיטציה

האם יש לך רעיון איך נתינה עוזרת "לפרוץ את מחסום האגו"? אולי יעזור אם תתבונן בזה בצורה יותר טכנית, נסה לתאר את המנגנון או מה אתה חווה כשאתה בנתינה ויופי שאתה פה אלדין
 

aladin16

New member
שאלה טובה

אבל נראה לי שאני אענה לעצמי ולא פה, התשובה ארוכה מידיי. בכל מקרה, נראה לי שהבנתי לאן את מכוונת אותי. תודה. הפורום של אינקה נסגר אז חזרתי לפה, צריך לקבל תמיכה רוחנית איפה שהוא
 

אינקה

New member
אם אתה טוען שאינקה אשם

אז אתה בהחלט בפורום הנכון. :) נתינה היא מילה חסרת משמעות ללא ההקשר הכולל שלה. מה שאמרתי התייחס לשינוי המיקוד מ"הצרכים שלי" ליכולת להבחין בצרכים של האחר. לטעמי לא משנה מה המניע המקורי שלך, אם אתה מבחין בצרכים של האחר ופועל מתוכם לטובתו, זו כבר נתינה. כשאתה מבין את הדברים כך אין שום בלבול ושום מכשול: כדי להבין את הצרכים של האחר אתה צריך להקשיב לו ולהתבונן בו, ואת זה לא תוכל לעשות כשאתה ממוקד בעצמך. שינוי המיקוד הוא שמביא אותך לנתינה וכשתשנה את המיקוד במילא כבר לא תסתבך בשאלת הכדאיות עבורך. עכשיו אקדים את השאלה הבאה: איך משנים את המיקוד? מודעות לכך - ותרגול. אתה כבר בדרך הנכונה ובנתיים אל תחשוש גם לטעות, רק פעל בתום לב והכל יסתדר.
 

roi899

New member
תגובה ללתת.......

אל תחשוב על זה . תהיה בזה ותן לדברים להיות. מי יתן וכל בני האדם יהיו מאושרים.
 
אכן, פרדוקס

ולכן צריך בכלל לקחת, ולקחת כמה שאפשר, כי חיים רק פעם אחת. I SAY GET IT WHILE YOU CAN שרה ג'ניס ג'ופלין בקולה רווי הסמים והאלכוהול, זועקת בצרידות נואשת... ואכן קולה נשמע, ואמריקה התעוררה מחלומה הרוחני של שנות השישים והילכה בדרך הישר, בדרך הדולר.
 
למעלה