לשתף אתכם...

אניהו

New member
לשתף אתכם...

מה שקרה קרה ב ד י ו ק כך: ישבתי במדרחוב בראשון לציון עם השולחן מטר על מטר שלי ועם התכשיטים פרושים עליו. מעלי השמים של חודש יוני ומסביב המון אנשים אבל עם זאת רגיעה מוחלטת בשבילי. לאחר חצי שעה של ישיבה בה,כמובן,לא מכרתי דבר, ניגשה אלי אישה וביקשה שאתרום כמה שקלים לילדים במצוקה. תוך כדי היא שאלה מניין התכשיטים וסיפרתי לה שאת כל הפרוצדורה רכשתי ברחובות ארגנטינה וכמו מנהגי שם - אני אתן לה 10 אחוז מכל מכירותיי היומיות ועליה רק להגיע סמוך לשעה תשע. היא הסכימה והוסיפה שהיא מסיימת בשמונה. בשמונה בדיוק היא הופיעה. "לצערי מכרתי רק בעשרה שקלים" אמרתי לה. היא צחקה ואיחלה לי כל טוב והוסיפה שאפילו הכוונה נחשבת. עשר שניות או עשרה צעדים אחריה קראתי לה. "בכל זאת אני אתרום חמישה שקלים". לפני שהיא עזבה סופית היא ברכה אותי כל כך הרבה שאפילו צחקתי ואמרתי לה שזה המווון ברכות עבור סך של 5 שקלים. בעיקר היא בירכה אותי להצלחה במכירות. מה שניראה די אבוד בהתחשב בעובדה שעוד 20 דקות אני מתקפל ו...10 ש"ח הם פדיוני היומי. מפה לשם המשכתי לשבת. בחנות מולי כיבו את האורות והדוכנים לידי כבר קיפלו ואני כבר חשבתי שאבוד...התחלתי לסדר את המקום וכו' ולפתע מישהי גילתה התענינות. בקיצור... עברו עוד 25 דקות מעבר לזמן שתיכננתי להישאר ופדיוני היומי עלה והגיע ל 90 שקלים. הספק לא רע בכלל בהתחשב בכך שזו "עבודה" שאני נהנה כל כך לעשות שגם בחינם הייתי יושב שם - וזה כמעט קרה. בלי מוסר השכל. בלי יומרות והטפות. פשוט... קארמה טובה. מעשה טוב אחד ליום= נוסחא לאושר... { ?!?!?!?!?!? } "שלח לחמך על פני המים - כי ביום מן הימים תמצאנו"
 

ה מוזה

New member
איפה אי"ב כשצריכים אותה ? ../images/Emo13.gif

"מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך ה' אלקיך בכל מעשה ידך אשר תעשה." ובסוף מעגל .. כשנשב לנו בצל התאנה לאחר שננשום עמוק ונעצור את המירוץ אז.. נזכר שסוף הוא גם ההתחלה ובהתחלה ניתנו לנו לוחות הברית ומצוות שיש בהם הרבה מן בין אדם לחברו ולתת..פירושו לקבל
 
אניהו, אניהו.....כל כך יודעת על מה

אתה מדבר... צ'מע סיפור כל כך דומה: לפני 3 שנים מכרתי בירידים חולצות מיוחדות שאני ייצרתי. חולצות עם כיתוביות מיוחדות, מעוררות תגובה. הזמינו אותי למכור ביום ספורט בבית ספר שאני לא מכירה. באתי עם בעלי, התלבטנו בכלל אם להוריד הכל מהאוטו........ בסוף אמרתי: אנחנו כבר כאן, מקסימום לא יילך...... פרסנו את כל החולצות על השולחן. אנשים באו, ראו, צחקו, התלהבו, אבל אף אחד לא קנה. פתאום הופיע ילד שרצה לקנות חולצה. שאלתי אותו: איפה אמא שלך?, אולי תשאל אותה קודם אם היא מרשה לך? ענה לי: יש לי דמי כיס, ואני קונה איתם מה שאני רוצה... מכרתי לו. רצינו להתקפל, ראינו ש"חיר" אין שם....... אחרי כרבע שעה עובר איש מבוגר. שואל אותי: מי עושה את החולצות?, אמרתי: אני. של מי הרעיונות?, אמרתי שלי. אמר לי: יש לך כרטיס ביקור?, נתתי לו. קיפלתי הבאסטה, וזהו. למחרת יצאתי מוקדם עם כלבי לטייל טיול של בוקר, הסתכלתי לשמיים ואמרתי לעצמי: מזמן לא בכית דמעות של אושר..... אחרי שעתיים אני מקבלת טל' מאותו איש שפגש אותי יום לפני........ אני מזמין ממך 50 חולצות לעובדים שלי, אני רוצה לתת את החולצות שלך..........כמתנות לימי הולדת........... אכן, נסתרות דרכיו של אלוהים לגרום לנו אושר קטן/גדול........ ודרך אגב איפה אי"ב כשצריך אותה???... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.
 
למעלה