לשפוך את הלב
רוצה קצת לשפוך מהלב ולא יודעת אפילו מאיפה להתחיל. נשואה כבר למעלה מחמש עשרה שנה, אם לשניים, יש שפה, יש עבודה, יש דירה ולכאורה על פניו הכל טוב! אבל... פתאום תופסת את עצמי וחושבת - לא הכל טוב והבעיה היא שאני פתאום מבינה שאני לא אוהבת יותר את בעלי, ואני בכלל שואלת את עצמי האם אהבתי אותו פעם בעבר. אני חושבת שכן, הרי היו לנו ימים יפים מאד ביחד, אז מה קרה...? פתאום אין לי סבלנות אליו, לא בא לי לשכב איתו, כל דבר שהוא עושה מעצבן אותי והרגעים הכי "כייפים" זה כשהוא לא בבית. אבל... אני מאד פוחדת, לפרק את המערכת? להרוס את הכל? והילדים הם שיקול מאד רציני בעניין הזה. אני חושבת שאולי יש מקום ליעוץ זוגי או לעזרה אבל הבעל שלי הוא מן כזה שלא יסכים לשום דבר די מיואשת, מנסה לברוח בכל מיני דברים ומאד עצובה אבל במיוחד מרגישה נטולת אנרגיות, לפעמים בא לי לעשות מעשה, לחפש משהו או מישהו שייחיה אותי קצת... אשמח לשמוע עצות, הערות והארות שבוע טוב לכולם
רוצה קצת לשפוך מהלב ולא יודעת אפילו מאיפה להתחיל. נשואה כבר למעלה מחמש עשרה שנה, אם לשניים, יש שפה, יש עבודה, יש דירה ולכאורה על פניו הכל טוב! אבל... פתאום תופסת את עצמי וחושבת - לא הכל טוב והבעיה היא שאני פתאום מבינה שאני לא אוהבת יותר את בעלי, ואני בכלל שואלת את עצמי האם אהבתי אותו פעם בעבר. אני חושבת שכן, הרי היו לנו ימים יפים מאד ביחד, אז מה קרה...? פתאום אין לי סבלנות אליו, לא בא לי לשכב איתו, כל דבר שהוא עושה מעצבן אותי והרגעים הכי "כייפים" זה כשהוא לא בבית. אבל... אני מאד פוחדת, לפרק את המערכת? להרוס את הכל? והילדים הם שיקול מאד רציני בעניין הזה. אני חושבת שאולי יש מקום ליעוץ זוגי או לעזרה אבל הבעל שלי הוא מן כזה שלא יסכים לשום דבר די מיואשת, מנסה לברוח בכל מיני דברים ומאד עצובה אבל במיוחד מרגישה נטולת אנרגיות, לפעמים בא לי לעשות מעשה, לחפש משהו או מישהו שייחיה אותי קצת... אשמח לשמוע עצות, הערות והארות שבוע טוב לכולם