קצת הסבר על פועלים יוצאים ועומדים (שיעור לשון
אם אתה זוכר משהו מלימודי לשון בתיכון (ובחטיבה) היה דבר שנקרא "מושא".
מה זה המושא הזה? זה מי ש"'קיבל" את הפעולה "הוא בנה את הבית", מי בנה? הוא. מי "קיבל"? הבית. פועל כזה שדורש מושא נקרא פועל יוצא. עד כאן טוב ויפה.
איפה דברים מסתבכים?
בוא נסתכל על המשפט "התלמיד התחיל את המבחן", יש מי שמבצע את הפעולה? כן, התלמיד. יש מי שמקבל את הפעולה? כן, המבחן. אז הפועל "התחיל" הוא פועל יוצא?... אבל מה עם המשפט "המבחן התחיל"? כאן אף אחד לא מקבל את הפעולה. אז איזה סוג פועל זה? הפועל הזה הוא גם פועל עומד וגם פועל יוצא.
כאן נכנס ההבדל ביפנית.
”テストで学生を始める”
מול
"テストは始まる"
שני פעלים שונים.
עם השורש ש.נ.ה אין לך את הבעיה הזאת בעברית, אתה פשוט רגיל לעברית ולא שם לב ש "שינה" (הזמן שינה את העיר) ו-"השתנה" (העיר השתנתה עם הזמן) הם *שני פעלים שונים*, אחד פועל עומד ואחד פועל יוצא.
変わる - להשתנות
変える - לשנות
בתור כלל מנחה (שאני לא יכול לערוב לדיוק שלו), תקח את הפועל בתרגום לעברית (כמו שנאמר, אנגלית לא ממש משתמשת בעניין הזה, אבל נראה לי שלתרגם לאנגלית ואז לעברית גם יעבוד אם תתרגם את הפועל נכון בהקשר), אם אפשר להוסיף לו "את" זה פועל יוצא, אחרת זה פועל עומד.
רק לצורך הדוגמא:
אכלתי *את* התפוח - りんごを食べた
הלכתי *ל*חנות - 店に行った