לשמוח או להתרגז?
כבר שבוע שאמא מקבלת טיפול חדש לשלשול. כדור חדש 3 פעמים ביום שני כדורים בכל פעם, למשך כשבועיים. והפלא ופלא כמעט אין שלשול. ובעקבות זאת פצע הלחץ בעכוז כמעט נסגר.נקבל הזמנה לבית חולים לאיזה טיפול לאחר שלב התרופה. אז מצד אחד אני שמחה גם שאמא מרגישה הרבה יותר טוב וגם על שלא נצטרך להגיע לקולונוסקופיה. אבל מצד שני מכעיס אותי מאוד שבסוכות כשהגענו לבית חולים זילזלו ולא ניסו לתת פתרון. מה, הם לא מכירים את התרופה? לא יכלו להתייעץ עם גסטרו? למה היא היתה צריכה להמשיך ולשלשל עצמה לדעת? והיום היה יום שמש נפלא ולקחתי אותה לטייל, לבקר את המטפלת. זה הפעם הראשונה שאני מרחיקה לכת עד לחלק מרוחק יותר של אשדוד מאז הניתוח שלי ובעיקר מאז שנדרסנו. ועכשיו כשהדלקנו נרות ובירכנו, כמו כל שישי, את גלעד שליט ותמיד אני מבקשת שהבן של אריאלה יתעורר, והיום לפני שהספקתי לומר את זה אמא זכרה ואמרה והבן של אריאלה. איך התרגשתי. כי בדרך כלל היא אינה זוכרת את אריאלה ושואלת מי זו ומה קרה לילד שלה. האם מתחת למעטפת האלצהיימר יש שרידי זכרון מחודש? אז מה שנותר לאחל לכולם שבת שלום ושבשמיים ישמעו את תפילתנו.
כבר שבוע שאמא מקבלת טיפול חדש לשלשול. כדור חדש 3 פעמים ביום שני כדורים בכל פעם, למשך כשבועיים. והפלא ופלא כמעט אין שלשול. ובעקבות זאת פצע הלחץ בעכוז כמעט נסגר.נקבל הזמנה לבית חולים לאיזה טיפול לאחר שלב התרופה. אז מצד אחד אני שמחה גם שאמא מרגישה הרבה יותר טוב וגם על שלא נצטרך להגיע לקולונוסקופיה. אבל מצד שני מכעיס אותי מאוד שבסוכות כשהגענו לבית חולים זילזלו ולא ניסו לתת פתרון. מה, הם לא מכירים את התרופה? לא יכלו להתייעץ עם גסטרו? למה היא היתה צריכה להמשיך ולשלשל עצמה לדעת? והיום היה יום שמש נפלא ולקחתי אותה לטייל, לבקר את המטפלת. זה הפעם הראשונה שאני מרחיקה לכת עד לחלק מרוחק יותר של אשדוד מאז הניתוח שלי ובעיקר מאז שנדרסנו. ועכשיו כשהדלקנו נרות ובירכנו, כמו כל שישי, את גלעד שליט ותמיד אני מבקשת שהבן של אריאלה יתעורר, והיום לפני שהספקתי לומר את זה אמא זכרה ואמרה והבן של אריאלה. איך התרגשתי. כי בדרך כלל היא אינה זוכרת את אריאלה ושואלת מי זו ומה קרה לילד שלה. האם מתחת למעטפת האלצהיימר יש שרידי זכרון מחודש? אז מה שנותר לאחל לכולם שבת שלום ושבשמיים ישמעו את תפילתנו.