לשמואל אגבר

Star_Dust

New member
לשמואל אגבר

רציתי לספר לך על ליל הסדר שערכה משפחתי. בעלי נרצח לפני שנה וחצי בפיגוע טרור וזה עבורנו הסדר השני בלעדיו. את הסדר הזה (כמו הקודם) ערכתי עם משפחתו של בעלי. באמצע הסדר ביקש אביו את רשות הדיבור ואמר שברצונו להקריא לנו משהו שנכתב ע"י אב שכול אחר על סדר ללא בנו ונגע מאוד לליבו. כבר בשורות הראשונות זיהיתי את השיר שקראתי רק ימים ספורים קודם לכן בפורום שלנו. הוא הקריא את השיר בגרון חנוק ובעיניים דומעות וכשסיים ציין את שם המחבר, שמואל אגבר. אז רציתי לספר לך ולהודות לך על רגע מרגש. מקווה שלא אכפת לך שצרפנו אותך לשולחן הסדר שלנו. ליאת.
 

egbar 6

New member
פסח בלי...

לליאת היקרה שלי שלום! ראשית ברצוני להביע את מלוא הערכתי לך ולמשפחתך על היכולת לשבת בסדר משפחתי וגם להיות מרוכזים בו. חג הפסח הוא בין אחד הימים (מני רבים) הקשים שעליך ללבוש מסכה ולהיות יחד עם כולם למרות שאתה לבד בתוך עצמך וגם תחושתך. בשנית אין לי להתהדר בנוצות לא לי (במקרה הזה) כמו שציינתי ואני מצטט את הפתיחה: "הטיבה חיה לכתוב בסיפרה "זר נוריות לבני" את ההרגשה והתחושה של משפחתנו בליל הסדר הראשון לאחר נפילתו של רותם". במידה והנך רוצה להתרשם מכתיבת שיריה הנך מוזמנת להכנס לאתר במנוע חיפוש "תפוז" קישורית "רותם אגבר" ולקרוא משיריה של חיה (אמא של רותם), אישתי היקרה, שגם היא אינה מוצאת מנוח ומאידך מוצאת פורקן בכתיבת שירים. מן הראוי לציין כי קיבלנו תגובות רבות מקהל קוראים שרצה לקרוא את שיריה של חיה בבתי ספר ובהנצחות אחרות. הנך יכולה ליצוא עימנו קשר בטלפון נייד 054-238684. ההיי שלום. שמואל אגבר (אבא של רותם) ושוב השיר לקריאתך המהנה. פֶּסַח רִאשוֹן כֵּס אַל דֹמִי יַעֲמֹוד רֵיק גַם הַשָׂנָה, וּמָה נִשְתָנָה? הַכָל הִשְתָנָה! לְאֵלִיָהוּ הַנָבִיא לֹא נִמְזוֹג הַגָבִיעַ, לְשֻלְחן הַסֵדֶר עִם בְנִי הוּא מֵסֵב בַּרָקִיע. ְוהַמָרוֹר מְרוֹרֶנוּ, אוֹ שֶמָא הַדְמָעוֹת, אוֹ שֶמָא הַשְתִיקוֹת הֵן הַחוֹנְקוֹת אֶת גְרוֹנֵנוּ? "וּבַלַיְלָה הָהוּא וְהִכִּיתִי כָּל בְּכוֹר מִצְרַיִם" יֹאמַר הַקוֹרֵא, וּבְּכוֹרִי שֶלִי גַם הוּא הֻכָּה, הַמַלְאַךְ עַל דַלְתִּי לֹא פָסַח, לֹא הַשָׂנָה.
 

thesurvivor

New member
מאוד קשה לחגוג חג בלי היקרים לנו../images/Emo7.gif

אני חשש דווקא את החוסר ,את האין בתקופ החגים הללו .הדיכאון משתלט עלי . הזיכרון ,הגעוגעים לימים שמחים באמת שלעולם לא יחזרו . רק אותם הרגעים הקטנים האלה שכולנו היינו ביחד , נותנים כוח להשמיך הלאה . לא להתקפל . לא להשבר . אלה להיזכר והנות קצת בחיים הללו . מי יכול לנחם מישהו שאיבד אדם יקר ? מה יכול לנחם ? לא הרבה דבר אם רק הרגעים היפים שחווינו עם אותם בני -משפחה יקרים . אבא , אני מתגעגע עלייך כל יום וזוכר עד כמה היית אמיץ לוחם אמיתי . סוף החג הזה שהיה סיוט עבורי ועבור כולנו נגמר .


גם אני אפגוש את החברים שלי מפורום שכול ואובדן במסיבת העצמאות של תפוז אנשים!
 
למעלה