"לשמה?"
במהלך שיעור גמרא, צירפנו אלינו אדם חילוני לחלוטין. אותו אדם העיד על עצמו שהוא מתעניין במקורות יהודיים ובין היתר במשנה ובגמרא, ולומד אותם מתוך עניין בלבד. לאחר השיעור, התפתח בקבוצה דיון מעניין. האם לימוד התורה של אותו אדם הוא יותר "לשמה" משל אדם מאמין (כאמור, משום היותו חילוני, הוא אינו מאמין שיקבל שכר בעולם הזה או בעולם הבא על לימוד תורה, לכן הוא אינו לומד לשם קבלת שכר, ומשום שאינו לומד לצורך בחינה או בירור הלכה, הרי שזה לימוד לשם לימוד בלבד)? צר לי אם השאלה נראית כמו קינטור או "התפלפלות" סתם, אולם התשובה באמת מעניינת אותי.
במהלך שיעור גמרא, צירפנו אלינו אדם חילוני לחלוטין. אותו אדם העיד על עצמו שהוא מתעניין במקורות יהודיים ובין היתר במשנה ובגמרא, ולומד אותם מתוך עניין בלבד. לאחר השיעור, התפתח בקבוצה דיון מעניין. האם לימוד התורה של אותו אדם הוא יותר "לשמה" משל אדם מאמין (כאמור, משום היותו חילוני, הוא אינו מאמין שיקבל שכר בעולם הזה או בעולם הבא על לימוד תורה, לכן הוא אינו לומד לשם קבלת שכר, ומשום שאינו לומד לצורך בחינה או בירור הלכה, הרי שזה לימוד לשם לימוד בלבד)? צר לי אם השאלה נראית כמו קינטור או "התפלפלות" סתם, אולם התשובה באמת מעניינת אותי.
