Lost & Delirious
New member
לשירלי,חשוב!
קראתי...ונזכרתי...במה שהיה...במה שקרה...במה שכבר לא יקרה... לפני שנה וחצי עברתי...את אותם הדברים שאת עוברת עכשיו...ואני לא יכולה שלא להגיב...ולהגיד לך כמה דברים קודם כל...רק שתדעי אני לא אגיד לך לא לבכות. כי הדמעות שוטפות את הרעל שמצטבר. אני לא אגיד לך לשכוח. כי הלב לעולם לא שוכח. אני לא אגיד לך לא להיות עצובה. כי לנסות להיות שמחה רק מדגיש את העצב. אני לא אגיד לך לשים פס. כי גם היקום כולו לא יכסה את הכאב. וגם לא לעבור הלאה. כי אף אחת לא תהיה כמוה. אני רק אגיד לך... להיות חזקה. כי זה הכי חשוב. לא להתייאש. כי חייבים להאמין כדי שמשהו יקרה. לא לאבד תקווה. כי הצדק קיים (רוב הזמן). ולא להתחרט. כי לכל דבר יש סיבה. תמצאי חברה קרובה שתוכלי לספר לה כל מה שהיה. כי לבד...אין קשה מזה. ועוד דבר חשוב שאני אומרת לך מניסיון אם הקשר בינכן באמת היה רציני וחזק,והייתן חשובות אחת לשנייה... כמו שאת מרגישה חלל חסר...גם היא תרגיש אותו והיא תחזיר לך טלפון. באחד הימים זה יקרה. אפילו יותר מהר ממה שאת חושבת. אל תתיאשי ואל תאבדי תקווה-תזכרי שאת אף פעם לא לבד. גם אם נראה לך. תשמרי על עצמך מהחור השחור שנקרא דיכאון. אל תהרסי את עצמך. אף אחד/ת לא שווה את זה. ותדעי שלמרות כל החוסר הוגנות,הכאב,הצער,והסיוט שנגרמים לך עכשיו יש לזה יתרון. שאת לא מודעת אליו...ותביני אותו אחרי שיעבור כמה זמן. את תצאי מזה יותר חזקה. תכירי את דרכו של העולם. ותביני...ששום דבר הוא לא לנצח. ואחר כך יהיה לך קל יותר. אבל את בטח כועסת שאני אומרת את זה אני יודעת. בזמנו גם אני כעסתי. עצה קטנה-אל תתקשרי,אל תשלחי מכתבים עם ניסיונות לשיכנוע. תני לה את הזמן שלה לקלוט את המצב. והיא תתגעגע. אני יכולה לחתום לך. ולסיום...אם כל זה לא עזר לך... תדעי שאם כואב לך או רע את יכולה תמיד ליצור איתי קשר. אני אהיה שם תמיד בשבילך. תזכרי שעברתי את זה בדיוק כמוך. ותהיי חזקה. אוהבת,קרינה
קראתי...ונזכרתי...במה שהיה...במה שקרה...במה שכבר לא יקרה... לפני שנה וחצי עברתי...את אותם הדברים שאת עוברת עכשיו...ואני לא יכולה שלא להגיב...ולהגיד לך כמה דברים קודם כל...רק שתדעי אני לא אגיד לך לא לבכות. כי הדמעות שוטפות את הרעל שמצטבר. אני לא אגיד לך לשכוח. כי הלב לעולם לא שוכח. אני לא אגיד לך לא להיות עצובה. כי לנסות להיות שמחה רק מדגיש את העצב. אני לא אגיד לך לשים פס. כי גם היקום כולו לא יכסה את הכאב. וגם לא לעבור הלאה. כי אף אחת לא תהיה כמוה. אני רק אגיד לך... להיות חזקה. כי זה הכי חשוב. לא להתייאש. כי חייבים להאמין כדי שמשהו יקרה. לא לאבד תקווה. כי הצדק קיים (רוב הזמן). ולא להתחרט. כי לכל דבר יש סיבה. תמצאי חברה קרובה שתוכלי לספר לה כל מה שהיה. כי לבד...אין קשה מזה. ועוד דבר חשוב שאני אומרת לך מניסיון אם הקשר בינכן באמת היה רציני וחזק,והייתן חשובות אחת לשנייה... כמו שאת מרגישה חלל חסר...גם היא תרגיש אותו והיא תחזיר לך טלפון. באחד הימים זה יקרה. אפילו יותר מהר ממה שאת חושבת. אל תתיאשי ואל תאבדי תקווה-תזכרי שאת אף פעם לא לבד. גם אם נראה לך. תשמרי על עצמך מהחור השחור שנקרא דיכאון. אל תהרסי את עצמך. אף אחד/ת לא שווה את זה. ותדעי שלמרות כל החוסר הוגנות,הכאב,הצער,והסיוט שנגרמים לך עכשיו יש לזה יתרון. שאת לא מודעת אליו...ותביני אותו אחרי שיעבור כמה זמן. את תצאי מזה יותר חזקה. תכירי את דרכו של העולם. ותביני...ששום דבר הוא לא לנצח. ואחר כך יהיה לך קל יותר. אבל את בטח כועסת שאני אומרת את זה אני יודעת. בזמנו גם אני כעסתי. עצה קטנה-אל תתקשרי,אל תשלחי מכתבים עם ניסיונות לשיכנוע. תני לה את הזמן שלה לקלוט את המצב. והיא תתגעגע. אני יכולה לחתום לך. ולסיום...אם כל זה לא עזר לך... תדעי שאם כואב לך או רע את יכולה תמיד ליצור איתי קשר. אני אהיה שם תמיד בשבילך. תזכרי שעברתי את זה בדיוק כמוך. ותהיי חזקה. אוהבת,קרינה