לשחרר../images/Emo46.gif
לא קבועה ובדר"כ לא שייכת, אבל הפעם אני אשתף... מותר גם על גיסות? אתמול היינו מוזמנים לגיסי וגיסתי (אחיו של בעלי ואשתו) למסיבת פוסט-מדורה. על האש, בלי ילדים, עם עוד כמה זוגות חברים משותפים (כן, אנחנו באותה החברה). אנחנו חשבנו שמתחילים ב8 וחצי, כשבעצם התחילו ב7 וחצי. 8:35 אנחנו בדלת ויש טלפון. אני מרימה וזה גיסי שואל איפה אנחנו, ואני עונה: בדרך. באוטו, אני אומרת לבעלי שלא יאומן שאחרי 5 דקות, כולם כבר שם (כאלו יעקים??) מגיעים ומתגלה הטעות. אז אני שואלת ככה על השולחן לפני כולם למה לא התקשרתם עוד קודם אלינו לברר מה קורה?! גיסתי עונה: לא רצינו להפריע. חשבנו, בטח אתם רבים או באמצע ויכוח ענק. מה????????????????????????????????????????????????? טוב, אז מכאן אני הפסדתי כי לא שלטתי על עצמי והתפרצתי, ואני ממש כועסת על עצמי שלא התאפקתי,אבל...... לא חשבתי שאני צריכה לההמרח על בעלי או להתנשק בפרסיה כדי שיידעו שאנחנו בסדר. (אמאל'ה, נשמע מתנצל....) אנחנו חיים נהדר ביחד ועד אתמול לא חשבתי שיש בכלל צל של ספק בנידון. (דווקא חמתי טוענת שרואים לנו בעיניים עוד ניצוצות, אפילו אחרי 8 שנות נשואים) אז מה אני אמורה לחשוב שהיה דיון על 'להתקשר או לא' אלינו לפני שהגענו והיא טרחה ליידע את כל החברים (ביניהם זוג חברים קרוב מאוד) שאנחנו כנראה רבים. מה חושבים? אם הגיסה אומרת, יש דברים בגו..... טוב, אז אני דווקא התנצלתי פעמיים על ההתפרצות שלי כי אפילו שזה היה במקום, זה לא היה לענין (זה אף פעם לא). אבל בעלי כבר נתן לאחיו על הראש כי גם הוא נפגע ממנה פחד (בכל מקרה הוא תמיד עומד מאחורי, גם שאני לא ממש צודקת) וההוא אמר שכבר אתמול הוא העיר לה קשות א.איך עלה על דעתה שכזאת? ב. גם אם כן, איך היא העיזה להגיד את זה לפני כולם? חמותי על הבוקר קבלה טלפון ממני (חמודה, ניסתה להרגיע אותי ולהגיד שיש אנשים רעים שלא חושבים פעמיים לפני שהם מדברים) שתדע..... הקיצר, לא רק שהלך הערב, אבל גם אני לא ממש יכולה להסתכל לחברים בעיניים. היא המכשפה אבל הפעם אני יצאתי ה'דפוקה'.... (איפה השליטה העצמית שצריך אותה?) זהו
לא קבועה ובדר"כ לא שייכת, אבל הפעם אני אשתף... מותר גם על גיסות? אתמול היינו מוזמנים לגיסי וגיסתי (אחיו של בעלי ואשתו) למסיבת פוסט-מדורה. על האש, בלי ילדים, עם עוד כמה זוגות חברים משותפים (כן, אנחנו באותה החברה). אנחנו חשבנו שמתחילים ב8 וחצי, כשבעצם התחילו ב7 וחצי. 8:35 אנחנו בדלת ויש טלפון. אני מרימה וזה גיסי שואל איפה אנחנו, ואני עונה: בדרך. באוטו, אני אומרת לבעלי שלא יאומן שאחרי 5 דקות, כולם כבר שם (כאלו יעקים??) מגיעים ומתגלה הטעות. אז אני שואלת ככה על השולחן לפני כולם למה לא התקשרתם עוד קודם אלינו לברר מה קורה?! גיסתי עונה: לא רצינו להפריע. חשבנו, בטח אתם רבים או באמצע ויכוח ענק. מה????????????????????????????????????????????????? טוב, אז מכאן אני הפסדתי כי לא שלטתי על עצמי והתפרצתי, ואני ממש כועסת על עצמי שלא התאפקתי,אבל...... לא חשבתי שאני צריכה לההמרח על בעלי או להתנשק בפרסיה כדי שיידעו שאנחנו בסדר. (אמאל'ה, נשמע מתנצל....) אנחנו חיים נהדר ביחד ועד אתמול לא חשבתי שיש בכלל צל של ספק בנידון. (דווקא חמתי טוענת שרואים לנו בעיניים עוד ניצוצות, אפילו אחרי 8 שנות נשואים) אז מה אני אמורה לחשוב שהיה דיון על 'להתקשר או לא' אלינו לפני שהגענו והיא טרחה ליידע את כל החברים (ביניהם זוג חברים קרוב מאוד) שאנחנו כנראה רבים. מה חושבים? אם הגיסה אומרת, יש דברים בגו..... טוב, אז אני דווקא התנצלתי פעמיים על ההתפרצות שלי כי אפילו שזה היה במקום, זה לא היה לענין (זה אף פעם לא). אבל בעלי כבר נתן לאחיו על הראש כי גם הוא נפגע ממנה פחד (בכל מקרה הוא תמיד עומד מאחורי, גם שאני לא ממש צודקת) וההוא אמר שכבר אתמול הוא העיר לה קשות א.איך עלה על דעתה שכזאת? ב. גם אם כן, איך היא העיזה להגיד את זה לפני כולם? חמותי על הבוקר קבלה טלפון ממני (חמודה, ניסתה להרגיע אותי ולהגיד שיש אנשים רעים שלא חושבים פעמיים לפני שהם מדברים) שתדע..... הקיצר, לא רק שהלך הערב, אבל גם אני לא ממש יכולה להסתכל לחברים בעיניים. היא המכשפה אבל הפעם אני יצאתי ה'דפוקה'.... (איפה השליטה העצמית שצריך אותה?) זהו