לשחרר את הילד
קצת קשה לי עכשיו. הבן סיים יב' ברינה ובגיל, בששון ובשמחה. אח"כ היתה מסיבת סיום, ונשף, ועוד מסיבה. אתמול הוא ליווה לבקום את החבר'ה הראשונים שמתגייסים. והיום הוא טס עם קבוצה של חברים לעשרה ימים של שכרון חושים באחד מן המקומות האלה שבהם חוגגים עד אור הבוקר. אז מצד אחד - מדובר בקבוצת יורמים ונסעו איתם גם בנות ליתר בטחון מאותו צד - הם ערכו פגישה רבת משתתפים והחליטו מראש שהם לא עולים על אופנועים, לא יורקים ולא מפצחים גרעינים (זוכרים מה היה כתוב באוטובוסים של פעם?) ומצד שני - וזה כמובן הצד שמפחיד אותי - אחד שמתפרע, עוד אחד שמחליט "לדפוק ת'ראש", מישהו מקבוצה אחרת שמתגרה בהם או בבנות שאיתם - ואנחנו נאלץ לממש את הביטוח הרפואי שעשינו, או לשקם אח"כ ביטחון עצמי שנהרס. כשהבת שלי התגייסה לא התרגשתי כמו שהתרגשתי כשהחברים של הבן התגייסו אתמול. יש לי גוש של מחנק מעורב בהיסטריה קלה, עמוק בבטן. ובסה"כ מדובר בילד/נער/עלם/כמעט בחור שאני מכירה כבר 18 שנה ויודעת שאפשר לסמוך עליו. אז מה קורה פה?
קצת קשה לי עכשיו. הבן סיים יב' ברינה ובגיל, בששון ובשמחה. אח"כ היתה מסיבת סיום, ונשף, ועוד מסיבה. אתמול הוא ליווה לבקום את החבר'ה הראשונים שמתגייסים. והיום הוא טס עם קבוצה של חברים לעשרה ימים של שכרון חושים באחד מן המקומות האלה שבהם חוגגים עד אור הבוקר. אז מצד אחד - מדובר בקבוצת יורמים ונסעו איתם גם בנות ליתר בטחון מאותו צד - הם ערכו פגישה רבת משתתפים והחליטו מראש שהם לא עולים על אופנועים, לא יורקים ולא מפצחים גרעינים (זוכרים מה היה כתוב באוטובוסים של פעם?) ומצד שני - וזה כמובן הצד שמפחיד אותי - אחד שמתפרע, עוד אחד שמחליט "לדפוק ת'ראש", מישהו מקבוצה אחרת שמתגרה בהם או בבנות שאיתם - ואנחנו נאלץ לממש את הביטוח הרפואי שעשינו, או לשקם אח"כ ביטחון עצמי שנהרס. כשהבת שלי התגייסה לא התרגשתי כמו שהתרגשתי כשהחברים של הבן התגייסו אתמול. יש לי גוש של מחנק מעורב בהיסטריה קלה, עמוק בבטן. ובסה"כ מדובר בילד/נער/עלם/כמעט בחור שאני מכירה כבר 18 שנה ויודעת שאפשר לסמוך עליו. אז מה קורה פה?