לשון הרע

לשון הרע

את האיסור הדתי להוציא לשון הרע על אנשים, גיליתי בצבא דרך חברים דתיים. למרות זאת, אותם חברים שנזפו מדי פעם במי שהוציא לשון הרע, נהגו לרכל וללכלך לא מעט. ביננו, אני לא חושבת שיש אדם שלא לכלך על אדם אחר אף פעם בכל חייו. מה אתם אומרים על זה? אתם משתדלים לפחות לא ללכלך או שזו נראית לכם מצווה "פחותת ערך" יחסית, כמו אצל כמה וכמה אנשים שאני מכירה?
 
אצלי...

לשון הרע זו באמת אחת האיסורים היותר קשים שקשה באמת לבצע אותה בשלמות. אני מאמין כמו שרשמת שאין אדם שלא מוציא לשון הרע ומרכל,כי באמת זה רשה לא לדבר על מישהו.ובתכלס כל דבר שמדברים על אחרים זה לשון הרע,הרי שאי אפשר שלא לדבר על משיהו ורק על עצך כל הזמן.... אומנם אני עצמי נזהר שלא לדבר לשון הרע אך כמו רובם אני מאמין -אני נכשל מדי פעם... לדעתי זו מצווה חשובה מאוד כי זה מתייחס לדרך ארץ קדמה לתורה אך בהחלט יש איסורים ומצוות יותר חשובות.
 

lady h

New member
הכי מצחיקים אותי אלו שכ"כ דואגים

לחנך את סביבתם אבל בחינוך של עצמם הם כושלים בגדול. אני לא רואה בלשון הרע מצווה פחותת ערך, אני דווקא מייחסת לה חשיבות והרבה פעמים עצרתי את עצמי מלהגיד דברים על אחרים. אני משתדלת לא ללכלך על אחרים אבל מודה ומתוודה גם לי יוצא לחטוא בזה. זה איסור קשה לביצוע וגם לי לא נראה שיש מישהו שלא חטא בלשון הרע פה ושם. הנה קישור לספר החפץ חיים, שם מרוכזות ההלכות והאיסורים בנושא. זה נושא די רחב ולא מתייחס רק לריכולים ואמירת דברים רעים. אני לא כ"כ בקיאה בהלכות הללו אבל יש גם כאלו שאפילו אוסרות לדבר בשבחם של אחרים. הזכרת לי משהו... פעם הלכתי להרצאה של רב. הלכתי עם ידידים שלי, הם ספרו לי שהוא נותן כל מיני שיעורי תורה ומדבר על כל מיני נושאים ביהדות. נשמע לי מעניין (אני הולכת לכל מיני הרצאות כאלו) אז הלכתי. כשהגענו למקום ההרצאה הפרידו בין הנשים והגברים אז יצא שישבתי בנפרד מהידידים שלי. מהרגע שהוא התחיל לדבר פשוט רציתי לקום וללכת. הוא התחיל ללכלך על הציבור החילוני, להטיף נגדם ומה לא... מה שרציתי להגיד לו ולא היה לי אומץ: "באתי לשמוע שיעור תורה ונושאים ביהדות. לא באתי לשמוע הסתה על אנשים על אנשים אחרים ועל כמה שהם לא בסדר. עם כל הכבוד, שיעשו מה שבא להם, למה זה צריך לעניין אותי?" אני לא אשכח איך רציתי לקום וללכת אבל ידידים שלי ישבו רחוק ולא יכלתי לתקשר איתם אז נאלצתי לחכות עד שזה הסתיים.
 
לשון הרע..

אני מאוד אוהבת את השורות בסידור שלי שמבקשות מאלוהים "נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מירמה ולמקללי נפשי תידום" אני חושבת שיש הבדל רציני בין לכעוס שזה טיבעי ולגיטימי לבין לבוא למישהו ולהתחיל לחרף ולגדף אותו בידיעה שזה היה יכול להמנע מראש כמו במיקרה שלידי תיארה. שלכם חנה גונן
 
למעלה