לשבת בבית ולהתגעגע
כמה הרסני זה לשבת בחושך לשמוע עיברי לידר מהתקופה מהמלנכולית שלו. אשה לויתן
ואני מתגעגע אליך.
האבק שהדלת שטרקת מאחרויך עוד לא שקע אצלי בלב.
והדמעות זולגות להם בשטף והסכר נפרץ ואינני יכול להחזיק יותר.
אני לא מאמין שזה פשוט נגמר. כמה פחדתי מהרגע הזה.
ואתה אמרת שלמרות כל הקשיים נוכל למצוא פתרונות להכל ורק אם באמת לא תהיה ברירה אז ניפרד.
ולא היתה ברירה.
איך זה מצליח לשבור אותי כל פעם מחדש.
מתי זה ייגמר?
כמה הרסני זה לשבת בחושך לשמוע עיברי לידר מהתקופה מהמלנכולית שלו. אשה לויתן
ואני מתגעגע אליך.
האבק שהדלת שטרקת מאחרויך עוד לא שקע אצלי בלב.
והדמעות זולגות להם בשטף והסכר נפרץ ואינני יכול להחזיק יותר.
אני לא מאמין שזה פשוט נגמר. כמה פחדתי מהרגע הזה.
ואתה אמרת שלמרות כל הקשיים נוכל למצוא פתרונות להכל ורק אם באמת לא תהיה ברירה אז ניפרד.
ולא היתה ברירה.
איך זה מצליח לשבור אותי כל פעם מחדש.
מתי זה ייגמר?
