לשבריר שנייה../images/Emo7.gif
למרות שכבר כתבתי בכמה פורומים אני אני מרגישה את הצורך לפרוק את זה פה. המורה שלי להיסטוריה שהיא טיפוס נחמד ומצחיק,היום בבוקר באה לכיתה שלנו ומתחילה לדבר כזה "אוי תשמעו איזה קטע קרה לי!"ואני בטוחה שהיא הולכת להגיד משהו מצחיק ואז היא אומרת "קיבלתי התקף לב" והיא עוד אמרה את זה בצורה מצחיקה, כולנו היינו די המומים והרגשתי שגם אני לשבריר שנייה מקבלת התקף,היא פשוט לא נורמלית. אמרו לי שהיא הייתה בבית חולים אבל לא חשבתי שקרה משהו כ"כ רציני,ועוד זה קרה לה באמצע מתכונת היא הייתה בכיתה שלנו וסיפרו לי שהראש שלה כאב(היא כמעט איבדה את הנשימה) והיא לא רצתה להגיד כלום שאף אחת לא תבהל ותכשל במתכונת ואחת המורות רצתה להזמין אמבולנס והיא אמרה שלא תעשה את זה כי לא יקרה לה כלום ,די היא פשוט מחורפנת,כשהיא סיפרה לנו על זה הרגשתי נורא ואיום כי רק זה מה שחסר לי,שמורה שאני כל כך אוהבת תקבל התקפי לב ואחר כך......אני אפילו לא רוצה לחשוב על מה יקרה אחר כך. היא עוד באה לביה"ס ללמד אותנו כשאמרו לה שהיא צריכה להרגיע את עצמה ולא להתעצבן,עכשיו כל הראש השלי נמצא בדאגה ואני בקושי מסוגלת לחשוב על משהו אחר כמו על זה שיש לי מחר מתכונת בתושב"ע וpresentation באנגלית . ועוד ביום ראשון כשאני וחברה שלי באות לביה"ס ונתקלות בה בכניסה והיא נראית כזאת שמחה ובקושי הבחנתי במשהו חשוד אצלה,חברה שלי קיטרה לי אחר כך במשך יום שלם שהיא נראית כאילו היא יצאה הרגע מבית חולים או שהיא בדרך לשם ואני באמת שלא ראיתי שום דבר חשוד אצלה. ונגיד אני מתארת לעצמי שאם היא סיפרה את זה בצורה כזאת,כנראה זאת לא פעם ראשונה אבל זה מפחיד אותי,רק שלא יקרה לה כלום.
למרות שכבר כתבתי בכמה פורומים אני אני מרגישה את הצורך לפרוק את זה פה. המורה שלי להיסטוריה שהיא טיפוס נחמד ומצחיק,היום בבוקר באה לכיתה שלנו ומתחילה לדבר כזה "אוי תשמעו איזה קטע קרה לי!"ואני בטוחה שהיא הולכת להגיד משהו מצחיק ואז היא אומרת "קיבלתי התקף לב" והיא עוד אמרה את זה בצורה מצחיקה, כולנו היינו די המומים והרגשתי שגם אני לשבריר שנייה מקבלת התקף,היא פשוט לא נורמלית. אמרו לי שהיא הייתה בבית חולים אבל לא חשבתי שקרה משהו כ"כ רציני,ועוד זה קרה לה באמצע מתכונת היא הייתה בכיתה שלנו וסיפרו לי שהראש שלה כאב(היא כמעט איבדה את הנשימה) והיא לא רצתה להגיד כלום שאף אחת לא תבהל ותכשל במתכונת ואחת המורות רצתה להזמין אמבולנס והיא אמרה שלא תעשה את זה כי לא יקרה לה כלום ,די היא פשוט מחורפנת,כשהיא סיפרה לנו על זה הרגשתי נורא ואיום כי רק זה מה שחסר לי,שמורה שאני כל כך אוהבת תקבל התקפי לב ואחר כך......אני אפילו לא רוצה לחשוב על מה יקרה אחר כך. היא עוד באה לביה"ס ללמד אותנו כשאמרו לה שהיא צריכה להרגיע את עצמה ולא להתעצבן,עכשיו כל הראש השלי נמצא בדאגה ואני בקושי מסוגלת לחשוב על משהו אחר כמו על זה שיש לי מחר מתכונת בתושב"ע וpresentation באנגלית . ועוד ביום ראשון כשאני וחברה שלי באות לביה"ס ונתקלות בה בכניסה והיא נראית כזאת שמחה ובקושי הבחנתי במשהו חשוד אצלה,חברה שלי קיטרה לי אחר כך במשך יום שלם שהיא נראית כאילו היא יצאה הרגע מבית חולים או שהיא בדרך לשם ואני באמת שלא ראיתי שום דבר חשוד אצלה. ונגיד אני מתארת לעצמי שאם היא סיפרה את זה בצורה כזאת,כנראה זאת לא פעם ראשונה אבל זה מפחיד אותי,רק שלא יקרה לה כלום.