לריב עם אמא ..

אסף6

New member
לריב עם אמא ..

היי לכם , אז הפעם בלי שטויות ואובססיות על האופה ו/או בנים .. הפעם אני מדבר על אמא שלי .. לפני שנה וחצי בערך כשהייתי בן 16 סיפרתי להורים שלי לראשונה עליי , מאז הכל השתנה , היחס שאני מקבל אחר לגמרי . עכשיו בגלל השביתה אני פה בבית והיום גם אמא שלי נמצאת פה בבית . היא ביקשה ממני לעזור לה לקפל כביסה והתיישבתי והתחלתי לקפל את הכביסה . ואז היא התחילה לחפור שאני כל הזמן במחשב או בטלויזיה ושצריך להגביל אותי בשעות מסויימות ושזה לא הגיוני שאני תמיד אהיה במחשב והשבוע היא גם כעסה עליי כשהגעתי באיחור של שעה מהשעה בה קבענו , כשאמרתי לה שכולם נשארו ולמה גם אני לא יכולתי להישאר אז היא אמרה : "אתה יודע מה כולם ומה אתה !" הכוונה היא שגם כולם סטרייטים אז למה אתה לא ? .. ואז היא המשיכה להגיד דברים מהסוג הזה והבנתי שמשהו טוב היא לא תגיד עליי יותר . אז אמרתי לה :" די כבר ! רק דברים רעים יש לך להגיד , רק טענות כל הזמן !" . אז היא הסתכלה עליי ואמרה : "מה לעשות ?" אז אמרתי לה : "לשנות ! זה מה שלעשות" . אז היא אמרה לי : "תשתנה אתה קודם !" אז אמרתי לה :"אני לא יכול לשנות את עצמי , את כן !" אז היא אמרה ""לא , גם אני לא יכולה , אתה הרסת לי את החיים" , ואז התחלנו לריב מי הרס למי את החיים והיא אמרה שאם אני כל כך רוצה שאני יכול לעבור לגור ברחוב כי במילא אני "סתם" בבית רק כדי לדבר בטלפון , לאכול , להיות במחשב , בטלויזיה . ואני אמרתי לה שהיא זו שהרסה את החיים ושבגלל שזה היחס שלה אליי זה היחס שהיא תקבל ממני בחזרה . אז היא אמרה לי : "אני לא צריכה ממך יחס , מי אתה בכלל ?" . אז השבתי לה :" לא ! מי את בכלל ?" . אז היא אמרה לי : "טוב תעוף לי מהפנים" . אז אמרתי לה: "חמודה , אני חודש הבא בן 18 ואת יכולה לחלום להגיד לי מה לעשות" . אז היא אמרה לי :"תסתום ! חמודה הוא קורא לי" . לקחתי את הבגדים של עצמי שקיפלתי והלכתי לחדר . עכשיו אל תגידו לי דברים כמו : "איזו אמא יש לך" , "אני מזמן הייתי בורח" או להפנות אותם לתהל''ה או משהו כזה .. אני מתחנן , תנסו לחשוב קצת יותר רחוק ובאמת לנסות לייעץ ולעזור לי .. תודה ..
 

blur2

New member
הממ..

הייתי מתחיל בלא לדבר ככה אל אמא שלי.. לא מכובד. נכון, היא לא מקבלת / לא מבינה.. אבל גם לך יש אחריות מסוימת.. תפגין בגרות, תתנהג אליה בכבוד ותוכיח לה שאתה עדיין הילד שלה ושזה לא ישתנה.. רק ככה לאט לאט גם היא תשנה את החשיבה שלה.. אבל שום דבר לא עובד בעצבים, והדברים האלה מעל הכל לוקחים זמן.
 
לכולנו קשה לקבל את השונה...

ובכלל זה להורים. נתחיל מהסוף, אתה כבר לא ילד , ומהטונים של שניכם שעולים גבוה מאוד לא ניתן לנהל שיחה בגובה העיניים, להבין ולהכיל. אנו כילדים כנערים וכילדים מגודלים רגילים שההורים שלנו יהיו שם לטוב ולרע אבל אני קצת אנסה להראות את קולה של אמא שמחפשת בדרכה שלה את הדרכים לומר לך שקשה לה , קשה לה להבין , קשה לה לקבל, וכן, גם היא רוצה חום, אהבה ותמיכה. מעניין שאתה מביא לכאן ויכוח אחד שאני מניח אחד מיני רבים, אבל בויכוח הזה היא לא יוצאת טוב אבל גם אתה לא חסיד אומות העולם. מזל שאתה לא מנהל לנו את הועידה הקרובה בנאפוליס אני מניח שמצב שתי המדינות היה גרוע יותר... \ אתה לא ילד , עוד מעט 18 וחוקית אימך יכולה , אם תרצה להוציא נגדך צו הרחקה מביתה שלה, זוהי זכותה והיא האמת לא חייבת לך כלום ... תראה זכותה לדרוש ממך כמו שחובתך לקיים את חובות הבית לתפעולו התקין וכדי שהבית יתפקד...ויכוחים הם מחוץ לתחום כי לויכוח כמו לטנגו צריך שניים, או כמו שאמרה סופר נני "גם לריב צריך פטנר" אימך עושה רושם לא רוצה ברעתך כפשוטו משמעו פשוט חסר לה המידע וכמו-כן חסרים לה התמיכה האמפטיה והאהבה שלה היא זקוקה כל כך... יחס גורר יחס ותגובה גוררת תגובה. האם אתה יכול להיות אמפטי לאמא? האם את יכול להבין את כאבה ואת הקושי שלה לקבל בתוך משפחתה את השונה? האם אתה מוכן לקבלהלחיקה גם אם היא לא תשתנה? שינוי הוא תהליך אורך לעתים כואב ולעתים לא , אבל בלי אמפטיה אנו לא מתקדמים כי כעת נדמה ששניכם עיוורים וחירשים לכאב ולקושי של האחר... ברגע שאתה תהיה אמפטי לכאבה תכיל אותו תבין אותו תתמוך בה ותפסיק להיות בעמדה של כוח ומשחקי ומאבקי כוח אתה תראה אמא פצועה כואבת ועצובה וזה שהיא לא יכולה או לא רוצה להשתנות זה גם מתחיל בכך שאתה לא מוכן להשתנות... ומי שמכיר אותי יודע שאני נגד המרת הנטייה המינית , אבל להשתנות גם בגישה לאמא גם בשיחה איתה וגם בקבלה שלה כאמא לא מקבלת.. ורק ואך ורק אחר כך תוכל להחליט מה אתה בוחר לעשות מכאן
 

S o l i c o

New member
כבד את אביך ואת אימך, היא לא חברה שלך

מה זאת צורת הדיבור הזאת לאישה שהיתה צריכה לסבול כל ההריון עד שהיא ילדה אותך ושכל החיים שלך היתה צריכה לגדל אותך ולשמור עליך ולהוציא עליך אנרגיה וכסף ומה לא? ובסוף אתה סוג של מאכזב אותה , שלא באשמתך, ומה לעשות אתה לא יכול לצפות ממנה להיות מאושרת אבל המינימום שאתה יכול זה להיות קצת יותר רגיש לתיסכולים שלה ולא להיכנס איתה להתנצחויות ופשוט לא לענות בדיוק כמו שלא עונים לבוס בעבודה. זאת אמא שלך, בגילה אתה לא תשנה אותה, קשה מאד לשנות אנשים ובפרט אנשים מבוגרים, אז אל תנסה. באמת לא במקום לקרוא לאמא שלך "חמודה", אני לא מצדיק את כל מה שהיא עושה אבל אולי תנסה לחשוב קודם כל קצת על מה שאתה עושה, על איך שאתה מתנהג, על איך אתה תורם בבית , היא אמא שלך היא אוהבת אותך, תפנים.
 

S o l i c o

New member
"אתה יודע מה כולם ומה אתה !"

חשבת על זה שהיא התכוונה לזה שאולי אתה יודע בעצמך שאתה עושה בבית קצת פחות מאחרים? או שהיא התכוונה לזה שכל אחד צריך להסתכל על עצמו ואם היא מבקשת ממך אתה לא צריכה לשאול למה אחרים לא עושים ולעזור. אבל מה אתה עשית? ישר נכנסת לסרטים שזה בגלל שאתה גיי, נו באמת! אמא שלך מענישה אותך כי אתה גיי בזה שתעזור לה עם הכביסה? (הכביסה שלך בין היתר!!). פרזיטיות?
 

אסף6

New member
זה בגלל מה שאני חושב כי זה היה בפעמים אחרות

אין קשר להיום ! מקרה הכביסה הוא היום ועזרתי בלי להגיד כלום ! אני תמיד עוזר כשאני יכול .. המקרה אם "הכולם ואתה לא" היה אתמול בלי קשר לכלום
 

לירונר

New member
אין מה לייעץ פה...

אצלי ההורים יודעים כבר יותר מ4 שנים, והשיחות עם אמא נשמעו בדיוק אותו דבר כל פעם מחדש ולא משנה מתי. בשלב מסויים נשבר לי, והחלטתי לקחת את הרגליים וללכת. אתה לא רוצה שהיא תכריח אותך להשתנות כי אתה יודע שאין מה לשנות בך. אבל אתה צריך להבין שאם בשלב מסויים היא עדיין לא מקבלת, אז אין טעם להמשיך ולנסות לשכנע גם אותה להשתנות. ההורים שלי לא רצו שיהיה להם בן הומו בבית - אז כבר אין להם תרתי משמע.
 

גם גולש

New member
אמממ...

לירון, אני מבין את נקודת המבט שלך. אבל אני לא בטוח שעדיין עבר מספיק זמן ונעשו מספיק נסיונות, במקרה הספציפי הזה, כדי "להתייאש" ולהיות בטוחים שהגיע השלב שבו אם היא לא מקבלת, אז אין טעם להמשיך. בכל זאת, לרוב ההורים לוקח הרבה זמן לעכל, גם כשהם יחסית מקבלים.
 

ItsikH

Member
אולי תתחיל אתה בלפנות לתה"לה ההורים שלך - לפחות אמא שלך כפי שסיפרת - זקוקים לעזרה, ונשמע לי שהם לא ידחו אותה כשתוצע להם. ואתה - אל תוותר על ההורים שלך כל כך מהר, לא יהיו לך אחרים. אולי תעדיף לשנות את אופי הקשר שלך איתם, אבל לוותר לא כדאי.
 

NP16

New member
היה חשוב לי להגיד..שמה כולם מצדיקים את האמא?

"כבד את אביך ואמך".יופי,איזה קדושים יש לנו פה. אני הייתי מתייחס אליה הרבה גרוע, נמאס לי מהצדקנות הזאת של "זה אמא שלך". (לוו דווקא פה,בכללי..) ובאותו נימה, אתה לא חייב להיות בקשר מדהים עם אמא שלך, תלך מהבית בגיל 18 או משהו ותבנה לעצמך חיים.אתה לא חייב להסתדר איתה. ואני אגב,בסדר עם אמא שלי,זה לא בא מתוך ניסיון אישי או משהו. לגמרי אובייקטיבי.
 

blur2

New member
חבל מאוד, זה עניין של חינוך.

בלי קשר לאמא שלו או לא, מדובר באדם מבוגר. תן לה כבוד. רוצה שיקבלו אותך? תלמד לקבל ולכבד אחרים. גם אם מה שהם אומרים לא נראה לך. זה דבר שמאוד חסר בחברה שלנו... לצערי. אנחנו מדברים פה על הורים. אין הורה מושלם, אבל רובם יעשו הכל כדי לראות את הילדים שלהם מאושרים, ולכך הם מכוונים. אם תנתק לגמרי קשר אתה תתחרט על זה -מאוד- בסופו של דבר, ואז אולי זה כבר יהיה מאוחר מדי.
 

NP16

New member
הייתי מבין אם הוא היה בן 14,אפילו 16.

אבל הוא עוד מעט בן 18,וזה כולה ריב לעזאזל... ממש צדקנות על כלום. הדבר הכי חמור שהוא אמר לה זה מי את,וגם זה בתשובה לזה שהיא שאלה אותו בעצמה את זה. והיא הטיחה בו כמה שהוא זבל בבית ו שהרס לה את החיים. אז הוא אמר לה חמודה.איזה חרא הוא.... אתם סתם מקשים עליו בגלל השרשורים הבאמת מפגרים שהוא פתח פה קודם.
 

yotem 17

New member
צר לי../images/Emo83.gif

אבל כמו שכתבתי למטה- כבוד במשפחה זה לא משהו שמגיע לך אוטומטית רק בגלל קשר הדם. כדי שהיא תקבל כבוד היא צריכה לכבד, וכל עוד היא לא עושה את זה- לא הוא זה ש"אשם" פה.
 

blur2

New member
וואלה...

חכם בלילה. אבל מישהו מהם צריך לעשות את הצעד הראשון, אתה לא חושב? אז הנה רעיון, אולי הוא יתחיל בלתת לה כבוד ולא להתייחס אליה כמו אל חברה שלו, כי היא לא.
 
למעלה