לרז, בוקר טוב

סקסופון

New member
לרז, בוקר טוב

ארבע הודעות שלך קראתי ברצף הבוקר, ולמרות שחלקן היו אישיות, חשתי את הזרימה ואת הנתינה. ימים משמעותיים עברו עליי לאחרונה, במיוחד מאז הפעם הראשונה, ההיא שהגבתי להודעה מרגשת ממך (שכמובן הולכת איתי צמוד צמוד לכל מקום). ימים של חשיבה ולמידה. ימים של חיפוש עצמי ושל מתן תשובות. מעניין, בגילי המתקדם... הייתי אמור להיות כבר אחרי זה... אבל גם חבריי הקרובים טוענים שלמעשה נתקעתי בגיל ההתבגרות. ו....מה אני אגיד לך... די טוב לי עם זה. אני קורא וקורא, ומנסה לספוג את כל האהבה וכל המטען העצום הזה שזורם מהמילים שלך; ולוקח חלק גדול מזה איתי. אתה יודע, היכולת שלך לקרוא בין השורות, לקשור את החוטים, למצות את החווייה בסיפור מופלא ולתאר לנו את תחושותיך ואת השקפת עולמך בשירתך; מהווים מקור להשראה עילאית, שהייתי רוצה לשמר לתמיד. פעם, כאשר כתבתי לך על ``מהפכה``, חצי ברצינות וחצי בצחוק, התכוונתי בדיוק לכך: ``... שבכל זאת גם לנו יש מה לומר, אם לא להם אז לעצמנו``. ואולי, בעיקר, לעצמנו. שיהיה לך יום נפלא; ואני, עדיין ממתין לקפה... סקסופון (ללא נטיות בכלל....)
 

loveyou4

New member
סקסופון רעי היקר....

אכן צדקו זקנינו...לעולם אנו למדים ואוניברסיטת החיים ממשיכה ללא הפסק, לא מחולקת לסמסטרים, ואם לא עושים שיעורי בית ופרקטיקה אזי אנחנו עלולים למצוא עצמנו בגלישה אחורנית בזמן ובהישגים. יש כאלה שנולדו על מישור וצועדים כך רוב חייהם ויש שנולדו על גבעות טרשים ומסעם הוא דרך קשה של טיפוס תוך שימוש בכלים שונים - מקושים, חבלים, יתדות והמון המון כוח, ממש כאילו שאנו עורכים מאבק ל``תקיעת דגל`` בראש האוורסט, ואולי משל זה אומר לנו מהיכן או ממי יש לנו ללמוד. אנו מתחילים בזה שהאמונה ביכולת שלנו להגיע לפסגה, בכל מחיר ובכל זמן שניתן, לעיתים כצוות לעיתים כבודדים. אנו זקוקים לנעליים חמות ומבודדות וערדליים משוננות שיצמדו טוב טוב אל הקרקע (תרתי משמע) בגדים חמים שיחממו אותנו, את עצמנו בחום ובאהבה אנו זקוקים למגני אזניים מהקור הנושב מהסביבה משקפיי שמש למניעת סינוור השלג וסינוור הרוע והמכשולים בדמות ה``פיה הטובה`` אנו זקוקים למקושים ואזמלים לחציבת הדרך וקיבוע מפני הדרדרות. תמיד את המקוש נתקע ביעד גבוה יותר, אך יציב יותר. אנו זקוקים לחבלים שביצירת כח יורד שמשיכתם כאילו מטה - אנו נמשכים מעלה. בקיצור אנו גם זקוקים לבלוני חמצן, כי שם במרומי הפסגה חסר אויר ואז אנו יכולים לאבד את החושים ולהיות סנובים דפוקים שדופקים גם את אלה שבמדרון ההר. חבר - היכון לטיפוס - עוד ארוכה הדרך אל האושר. הקפה על האש רז
 

גל-ים

New member
רז...גם אתה מדבר לעמצך?

מה ? הגם אתה מדבר לעצמך? איש רוחני ושנון....חד כתער אהובי שמע....אתה סקסופון/סקסי!
 
למעלה