לרגע,

lonelyrider

New member
לרגע,

לרגע בא לי להתרגז. בא לי להתרגז על כל נותני העצות למיניהם, על כל המשפרים, העוזרים, כי מי אתם בכלל? אני מתכנס בתוך עצמי לרגע. מי אתם אנשים? מי אתם שתשפטו בכלל? אתם יודעים בכלל מה עברתי? מאיזה מקום אני מגיע? אולי קל לתת עצות, צא החוצה, אל תהיה לבד. לך תכיר חברים, לך תלמד, לך תעבוד, לך תעשה. והכל אכן נראה לכם כל כך קל. נכון, גם לכם היו קשיים בחיים, אני לא אומר שלא. אבל חשבתם אולי שקשיי שלי כפולים ומכופלים, חשבתם איך זה בלי משפחה בכלל? חשבתם איך זה לגדל ולחנך את עצמך? חשבתם איך זה לחיות במקום בלי חברה? בלי מישהו שיבין אותך? חשבתם איך זה לחיות בידיעה שאתה האדם היחיד שיש לך? ואני בכל זאת כאן, מנסה להיות במעמד שלכם, מנסה להטמע בחברה "שלכם", כי בעצם זה מה שיש לי. ואני בכלל לבד. בא לי לכעוס, בא לי לרטון, אבל רק לרגע. בפנים אני יודע שאתם רק רוצים לעזור, ובאמת אכפת לכם, ואולי אני כפוי טובה שאני לא מכיר בזה. אני אוהב אתכם על כך, על שאכפת לכם, ויום אחד הכל יהיה טוב, יום אחד... (עבר רגע)
 
היי אחי, מה אתה עושה הערב ?

בא נהיה פרקטיים... בא לך על איזה סרט בקולנוע ? או יותר טוב, יש לך אופניים ?
 
אתה לא היחד שהולך נגד הרוח

הולך נגד הרוח המדרכה מתנדנדת אני סומך על הגשם שימשיך לרדת שיעלה הלילה אהובתי אל פחד תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר ושיר זה מוקדש לך
 
למעלה