לרגע

לרגע

חלפת לידי,
כמו איוושה קלה בעלי העץ העבות
חיוך על קצוות השפתיים
שמלתך הצמודה גורמת לי לרעד קל בידיים,
ואני מגורה כמו נער המציץ לנערה לבושה רק בצמות

סובבתי מבטי,
נשמתי עמוק והרפיתי שרירים
ורק היא, זקפתי הגאה
המשיכה לעמוד דום למראך המצמית
המשתק ומפחיד ועם זאת כה מושך ומפתה

לרגע חלמתי שתהיי שלי
שאכבוש אותך בסערה וברוך
שידיי ולשוני בך יעשו שמות
ואת אוני אטמון עמוק, אבל עמוק
בתוכך, בדובשך וברחמך

ואז הרגע פג
ואת המשכת בדרכך
ונותרתי עם אותה זקפה,
אותו חלום ואותה הרגשה מקפיאה-חמימה
של מציאות ודמיון
 

הילי 122

New member
אתה כותב

כל כך יפה , שלפעמים אני מרגישה שאישה מסתתרת מאחור

אהבתי מאוד
 
אישה

במקרה שלי היא המקור להכל,
מבחינתי היא לא מסתתרת מאחור אלא בקדמת הבמה, מול עיניי הפקוחות לרווחה
 
למעלה