לראות אותו ../images/Emo63.gif
פתאום נגלה לעיני כל אשר סובבו ראשם לראותו פוסע בשלווה - חצי חיוך במסדרון הומה עינים בלשניות בבת אחת הזדקרו כל חושי נבוך הייתי מעוצמת המשיכה גבר כה יפה תואר, מביט אלי ומתיישב לידי וניצוץ השיחה. חולצת הטריקו נאבקת ונמתחת בנסיון לכסות את חזהו המוצק מיכלאנג´לו היה מתבייש בדוד שלו לו ראה יפי גופו של הפסל שלי! חולצתו זו כמו יריעת ניילון דקב על פני גושי בזלת מעוצבים ומתוכה ידיו השריריות. שאר הבנים מתבוננים בו נבוכים. צווארו הרחב. הנושא עליו פני אליל יווני ממש. כתפיו המוצקות. היכולות לשאת צער העולם כולו. רק אז בוחן אני מי עוד מסתכל.. הוא מהלך ערום! עיני כולם מורידות את מכנסיו, מפשפשות באיברו, המדופלם לעילא ודאי, ועולות ומבקשות להעביר יד קטנה, שמא בליווי ידי הענק שלו, על פני עורו חסר הפגמים. מסע בין בליטותיו הנדיבות, כמה עורג הזין הזקור הזהיר שלי לקונצ´רטו לגבריות שמולי, הוא מתיישב מולי, נשען אחורה, חזהו האוורסטי בולט בטבעיות איני יכול להסיר ממנו את מחשבותי. מדמיין אני אותו, נערה ישובה בתוך מימדי גופו, נאנקת מעוצמת ההנאה אשר הוא מסוגל להעניק. אחד שכזה, יודע גם יודע להתעלס.. איני מסוגל לדמיינו איתי ודאי הייתי נבהל, בורח, ננעל ועתה ברכבת הפנטזיות, הוא תופס את כל קרונותי עוד מעט ארד בתחנה, ולא אראהו שוב לעולם, בודאי. בעודו מלטף את סטייתי, פתאום נפקחו עיני. ודי.
פתאום נגלה לעיני כל אשר סובבו ראשם לראותו פוסע בשלווה - חצי חיוך במסדרון הומה עינים בלשניות בבת אחת הזדקרו כל חושי נבוך הייתי מעוצמת המשיכה גבר כה יפה תואר, מביט אלי ומתיישב לידי וניצוץ השיחה. חולצת הטריקו נאבקת ונמתחת בנסיון לכסות את חזהו המוצק מיכלאנג´לו היה מתבייש בדוד שלו לו ראה יפי גופו של הפסל שלי! חולצתו זו כמו יריעת ניילון דקב על פני גושי בזלת מעוצבים ומתוכה ידיו השריריות. שאר הבנים מתבוננים בו נבוכים. צווארו הרחב. הנושא עליו פני אליל יווני ממש. כתפיו המוצקות. היכולות לשאת צער העולם כולו. רק אז בוחן אני מי עוד מסתכל.. הוא מהלך ערום! עיני כולם מורידות את מכנסיו, מפשפשות באיברו, המדופלם לעילא ודאי, ועולות ומבקשות להעביר יד קטנה, שמא בליווי ידי הענק שלו, על פני עורו חסר הפגמים. מסע בין בליטותיו הנדיבות, כמה עורג הזין הזקור הזהיר שלי לקונצ´רטו לגבריות שמולי, הוא מתיישב מולי, נשען אחורה, חזהו האוורסטי בולט בטבעיות איני יכול להסיר ממנו את מחשבותי. מדמיין אני אותו, נערה ישובה בתוך מימדי גופו, נאנקת מעוצמת ההנאה אשר הוא מסוגל להעניק. אחד שכזה, יודע גם יודע להתעלס.. איני מסוגל לדמיינו איתי ודאי הייתי נבהל, בורח, ננעל ועתה ברכבת הפנטזיות, הוא תופס את כל קרונותי עוד מעט ארד בתחנה, ולא אראהו שוב לעולם, בודאי. בעודו מלטף את סטייתי, פתאום נפקחו עיני. ודי.