עוד לא אבדה תקוותנו
New member
לקרוא ולהפיץ
שלום לכם, את המייל הזה אני בוחרת להעביר דווקא לאנשים שאני יודעת שדעתם כדעתי לגבי אנשים דתיים-חרדים. אני לא רוצה לגרום להסתה כלשהי בספרי את הסיפור הזה, שמתאר אירוע לא-נעים ביותר שקרה הבוקר לסמדר, מהמשרד שלי. אני מספרת את המקרה כדי לשמוע את דעתכם בעניין וכדי שתדעו שזו חלק מהמציאות היום-יומית שלנו בירושלים - מציאות שלא הייתי מודעת לעוצמתה. וזה סיפור המעשה העצוב: סמדר יצאה הבוקר לפגישה עם בעל תפקיד במשרד החינוך (בעניין תוכניות של בית הקונפדרציה). היא נסעה ברכבה וחיפשה חניה ברח´ דבורה הנביאה ומשלא מצאה החליטה להסתובב ולשוב לבניין משרד החינוך. היא פנתה לסמטה צדדית ושם, לתדהמתה, הקיפו אותה למעלה מעשרים צעירים חרדים שיצאו מ"כולל" סמוך. הם החלו לחרף ולגדף אותה בצעקות, כשהם קוראים קריאות: "לכי מפה! תעופי מפה! שלא תעזי לחנות פה! נשבור לך את האוטו לרסיסים! נהרוג אותך! כשתחזרי לא תמצאי זכר מהמכונית!" ועוד ועוד פניני לשון... סמדר הייתה תקועה ברחוב כי מאחוריה נכנסו מכוניות ומלפניה היה ההמון הזועם. היא אמרה שאין לה כל כוונה לחנות שם והיא רק רוצה להסתובב, אבל הם בשלהם, המשיכו לקלל והחלו להשליך עליה אבנים ועפר וירקו לעברה. היא שאלה אותם "זוהי אהבת השם בעיניכם?" והם ענו בצעקות "תסתמי את הפה! תסתלקי מפה!". היא פנתה לשני מבוגרים שעברו ברחוב ושאלה אותם אם הם קשורים לצעירים הללו, אך הם השפילו מבטים וענו "אנחנו לא יודעים" והמשיכו הלאה בדרכם. סמדר הרגישה שעוד רגע יחסלו אותה באלימות ושלאף-אחד לא אכפת. לאחר כמה רגעים יצא מישהו מה"כולל" ומלמל כלפי הלצעירים "עזבו אותה, אין לה איך להסתובב". הם הירפו לרגע קצר ושוב חזרו לצעקות, ליריקות ולזריקות האבנים. לשמחתה של סמדר המכוניות שהיו מאחוריה פינו את הדרך והיא נחלצה משם בשלום. כשסמדר הגיעה לפגישה במשרד החינוך נאמר לה שזה עניין שבשגרה. פעמים רבות תוקפים עובדות שלהם בדרך לעבודה. לא-פעם שרפו להם מכוניות שחנו ברחובות באיזור, התלונות לא עוזרות. פעמים רבות שוחחו עם הרב של ה"כולל" הזה אך ללא הועיל. פרט נוסף שיש לדעת (למרות שהוא לא אמור להוסיף או לגרוע מחומרת העניין) סמדר היתה לבושה בצניעות, בגדים ארוכים, צווארון סגור, וכלל לא יצאה מהרכב - אז בשם השם על מה היתה המהומה? אשמח אם גם אתם תעבירו את הסיפור הזה הלאה לאנשים שנראים לכם מתאימים, כדי שנחשוב האם אפשר לעשות משהו לשינוי המצב הזה, ואולי אפילו יהיה למשהו רעיון למי אפשר לפנות בעניין, חוץ מלמשטרה. עושה רושם שאנו חיים בשתי מדינות (אם לא בשלוש) וכל אזרח כטוב בעיניו יעשה. אולי גם אני אחסום את רחוב הברוש במבשרת לכניסת חרדים... לאן הגענו? אשמח לתגובתכם, הגר.
שלום לכם, את המייל הזה אני בוחרת להעביר דווקא לאנשים שאני יודעת שדעתם כדעתי לגבי אנשים דתיים-חרדים. אני לא רוצה לגרום להסתה כלשהי בספרי את הסיפור הזה, שמתאר אירוע לא-נעים ביותר שקרה הבוקר לסמדר, מהמשרד שלי. אני מספרת את המקרה כדי לשמוע את דעתכם בעניין וכדי שתדעו שזו חלק מהמציאות היום-יומית שלנו בירושלים - מציאות שלא הייתי מודעת לעוצמתה. וזה סיפור המעשה העצוב: סמדר יצאה הבוקר לפגישה עם בעל תפקיד במשרד החינוך (בעניין תוכניות של בית הקונפדרציה). היא נסעה ברכבה וחיפשה חניה ברח´ דבורה הנביאה ומשלא מצאה החליטה להסתובב ולשוב לבניין משרד החינוך. היא פנתה לסמטה צדדית ושם, לתדהמתה, הקיפו אותה למעלה מעשרים צעירים חרדים שיצאו מ"כולל" סמוך. הם החלו לחרף ולגדף אותה בצעקות, כשהם קוראים קריאות: "לכי מפה! תעופי מפה! שלא תעזי לחנות פה! נשבור לך את האוטו לרסיסים! נהרוג אותך! כשתחזרי לא תמצאי זכר מהמכונית!" ועוד ועוד פניני לשון... סמדר הייתה תקועה ברחוב כי מאחוריה נכנסו מכוניות ומלפניה היה ההמון הזועם. היא אמרה שאין לה כל כוונה לחנות שם והיא רק רוצה להסתובב, אבל הם בשלהם, המשיכו לקלל והחלו להשליך עליה אבנים ועפר וירקו לעברה. היא שאלה אותם "זוהי אהבת השם בעיניכם?" והם ענו בצעקות "תסתמי את הפה! תסתלקי מפה!". היא פנתה לשני מבוגרים שעברו ברחוב ושאלה אותם אם הם קשורים לצעירים הללו, אך הם השפילו מבטים וענו "אנחנו לא יודעים" והמשיכו הלאה בדרכם. סמדר הרגישה שעוד רגע יחסלו אותה באלימות ושלאף-אחד לא אכפת. לאחר כמה רגעים יצא מישהו מה"כולל" ומלמל כלפי הלצעירים "עזבו אותה, אין לה איך להסתובב". הם הירפו לרגע קצר ושוב חזרו לצעקות, ליריקות ולזריקות האבנים. לשמחתה של סמדר המכוניות שהיו מאחוריה פינו את הדרך והיא נחלצה משם בשלום. כשסמדר הגיעה לפגישה במשרד החינוך נאמר לה שזה עניין שבשגרה. פעמים רבות תוקפים עובדות שלהם בדרך לעבודה. לא-פעם שרפו להם מכוניות שחנו ברחובות באיזור, התלונות לא עוזרות. פעמים רבות שוחחו עם הרב של ה"כולל" הזה אך ללא הועיל. פרט נוסף שיש לדעת (למרות שהוא לא אמור להוסיף או לגרוע מחומרת העניין) סמדר היתה לבושה בצניעות, בגדים ארוכים, צווארון סגור, וכלל לא יצאה מהרכב - אז בשם השם על מה היתה המהומה? אשמח אם גם אתם תעבירו את הסיפור הזה הלאה לאנשים שנראים לכם מתאימים, כדי שנחשוב האם אפשר לעשות משהו לשינוי המצב הזה, ואולי אפילו יהיה למשהו רעיון למי אפשר לפנות בעניין, חוץ מלמשטרה. עושה רושם שאנו חיים בשתי מדינות (אם לא בשלוש) וכל אזרח כטוב בעיניו יעשה. אולי גם אני אחסום את רחוב הברוש במבשרת לכניסת חרדים... לאן הגענו? אשמח לתגובתכם, הגר.
