לקרוא בשם השם
לרפואת כל ישראל ולקרוב הגאולה בטוח, חסד ורחמים בע"ה בימינו אנו.
קריאה בשם השם:
על אברהם אבינו נאמר שהוא קרא בשם השם (וגם על יעקב אבינו) המשמעות היא שהם הכניסו אחרים לאמונה ולימדו את תורת השם, במילים אחרות הם הפיצו ויידעו את סובבם על בורא עולם, לא רק כאמונה כלפי עצמם אלא כלפי גם כלפי מי שסביבם.
ספורנו (אחד ממפרשי התורה) מפרש על יצחק אבינו (בפרשת תולדות) שמחצית חייו הראשונה הוא חיי באמונה פנימית, ולכן כל מה שהיה לו היה לו בזכות אביו אברהם (זכות אבות) ואילו במחצית חייו השניה כל מה שהיה לו היה בזכות עצמו (ללא השענות על זכות אבות) מכיוון שהוא התחיל לקרא בשם השם, כלומר כאביו הוא עבר מאמונה פנימית-אישית לאמונה כללית שמכילה ומפרסמת את שם השם.
הוא לומד זאת מהבארות שיצחק חפר, 3 הבארות הראשונות היו חפירה מחדש של בארות אביו (אברהם) והן מיצגות את זכות האבות שלו וה-4 האחרות היו שלו בזכות עצמו.
מכאן אנו למדים מספר דברים:
1. גדולת זכות אבות, מעשינו והמצוות שלנו והזכויות שלנו כל כך משמעותיות עד שהן תקפות גם לצאצאינו (במקרה של אבותינו לדורות שלמים עד ימינו ועד בע"ה הגאולה המיוחלת)
2.גדולת העשיה העצמית - כפתח, וכקרקע פוריה לקבל שפע וברכה "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם"
3.המעלה בקריאה (פרסום) וקידוש שם השם ברבים - שהיא היא הברכה הגבוה ביותר שאנו יכולים לה (לכן ברכת כוהנים היא בקהל), והאקט האמונתי הראוי ביותר של אדם כלפי בוראו.
יהי רצון שנזכה לקרוא ולקדש את שם השם ברבים, להפיץ את תורתו וחוכמתו, ושנדע שפע וברכה בחינו הרוחניים והגשמיים, אמן כן יהי רצון
לרפואת כל ישראל ולקרוב הגאולה בטוח, חסד ורחמים בע"ה בימינו אנו.
קריאה בשם השם:
על אברהם אבינו נאמר שהוא קרא בשם השם (וגם על יעקב אבינו) המשמעות היא שהם הכניסו אחרים לאמונה ולימדו את תורת השם, במילים אחרות הם הפיצו ויידעו את סובבם על בורא עולם, לא רק כאמונה כלפי עצמם אלא כלפי גם כלפי מי שסביבם.
ספורנו (אחד ממפרשי התורה) מפרש על יצחק אבינו (בפרשת תולדות) שמחצית חייו הראשונה הוא חיי באמונה פנימית, ולכן כל מה שהיה לו היה לו בזכות אביו אברהם (זכות אבות) ואילו במחצית חייו השניה כל מה שהיה לו היה בזכות עצמו (ללא השענות על זכות אבות) מכיוון שהוא התחיל לקרא בשם השם, כלומר כאביו הוא עבר מאמונה פנימית-אישית לאמונה כללית שמכילה ומפרסמת את שם השם.
הוא לומד זאת מהבארות שיצחק חפר, 3 הבארות הראשונות היו חפירה מחדש של בארות אביו (אברהם) והן מיצגות את זכות האבות שלו וה-4 האחרות היו שלו בזכות עצמו.
מכאן אנו למדים מספר דברים:
1. גדולת זכות אבות, מעשינו והמצוות שלנו והזכויות שלנו כל כך משמעותיות עד שהן תקפות גם לצאצאינו (במקרה של אבותינו לדורות שלמים עד ימינו ועד בע"ה הגאולה המיוחלת)
2.גדולת העשיה העצמית - כפתח, וכקרקע פוריה לקבל שפע וברכה "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם"
3.המעלה בקריאה (פרסום) וקידוש שם השם ברבים - שהיא היא הברכה הגבוה ביותר שאנו יכולים לה (לכן ברכת כוהנים היא בקהל), והאקט האמונתי הראוי ביותר של אדם כלפי בוראו.
יהי רצון שנזכה לקרוא ולקדש את שם השם ברבים, להפיץ את תורתו וחוכמתו, ושנדע שפע וברכה בחינו הרוחניים והגשמיים, אמן כן יהי רצון