אצלי...
זה קצת שונה. במקום להצמיד רגעים לשיר, אני מצמידה שירים לרגעים... האמת שאני בנאדם מאוד נוסטלגי, אני מאוד אוהבת להיזכר ב"פעם" ולהתרפק לעיתים על זכרונות, ובעיקר אני אוהבת ללמוד מדברים שעשיתי לא בסדר, איך לשפר אותם בעתיד. "סליחות" מזכיר לי את אמא שלי. לא בגלל המילים של השיר, לפחות לא כולן, אלא יותר בגלל הלחן השקט והמרגיע של השיר. השיר הזה נותן לי הרגשה של מקום מבטחים, וכמעט תמיד בדרך הביתה אני שמה אותו בנגן... מלבד העובדה שהביצוע ב"מילה טובה ואוסף שירים" הוא זה שכבש אותי לראשונה כששמעתי אותו ("מה זה הקול המדהים הזה?"), השיר הזה מזכיר לי משהו מאוד ראשוני, ואני נוטה לקשר אותו ל"אהבות ראשונות" בחיי. "איזו מין ילדה" מזכיר לי את התיכון שלי. מיותר לציין (למי שמכיר אותי לפחות) שזה אחד השירים שאני הכי אוהבת, אבל הוא מסתיר מאחוריו הרבה מאוד זכרונות כואבים. התיכון בשבילי היה מסגרת שנואה עם אנשים שלא אהבתי, והייתי מעדיפה לוותר על המסגרת הזאת למשך שנות חיי. אני בטוחה שהייתי מסתדרת נהדר גם בלעדיו. את "איזו מין ילדה" שמעתי לראשונה בכיתה ח', והתאהבתי בו על המקום. מלבד העובדה שהסולו שלו זה אחד הדברים שרק הצליל הראשון שלו גורם לי לדמעה קטנה בזווית עין שמאל, כל מילה ומילה בשיר מזכירה לי אותי בזמן שנחנקתי במסגרת הזאת, שגם פחות או יותר פרשתי ממנה בשלב כלשהו (אבל הצלחתי להוציא תעודת 12 שנות לימוד). "הילדה הכי יפה בגן" השיר ללא ספק שמתקשר לכל רגע שקשור לאחותי הקטנה מהרגע שבו נולדה לפני 10 וחצי שנים. היא הדבר הכי יקר והכי אהוב עליי בכל העולם, ואני מעריצה אותה בכל רמ"ח איברי בגלל היותה הדבר הכי מדהים שאני מכירה. "באה מאהבה" מזכיר לי את יום הולדתי ה20. יצאתי לבלות עם כמה חברים בבאר קריוקי, והם ניסו לשכנע אותי לקום ולשיר, ובסוף שרתי איזשהו שיר (לא של יהודית, אז הוא לא קשור
), אבל הם התעקשו (שמונה מהם לפחות שאני זוכרת) לקום לבמה ולשיר לי את השיר הזה בהקדשה ואח"כ להרים אותי על הכיסא. מזכיר לי את כל החברים לחיים שיש לי, לא משנה אם הם היו שם או לא. "אהבה יומיומית" זה השיר שנקשר אצלי להכי הרבה מקומות, זכרונות, אנשים וחפצים. את השיר הזה אני נוטה לנתח הרבה פעמים ועוד אף פעם לא הגעתי להסבר על מה הוא באמת נכתב. אז אני מנתחת אותו על פי מצב הרוח הרגעי שלי. לעיתים הוא מזכיר דברים רעים ולעיתים טובים. מזכיר לי אהבה, בית, חברים, חום... ואני משתדלת לקשר אותו לכל דבר שאני יודעת שלעולם לא אשכח, כמו את השיר עצמו. "אגדת אופליה" מזכיר לי את אחת הזמרות הכי מדהימות שיצא לי לשמוע בימי חיי, עפרה חזה ז"ל (אני חצי תימניה, יש הרבה מאוד דיסקים ותקליטים שלה בבית, וגדלתי עליה בגלל שאמא שלי כל כך אהבה אותה). אני זוכרת שביום שהודיעו שהיא נפטרה, נפלתי במקרה על הדיסק "דרך המשי" כמה דקות לפני הידיעה. אני זוכרת שזה היה השיר האחרון ששמעתי לפני ששמעתי את הידיעה, וברפרוף קצר על המילים עם דמעות בעיניים, הגעתי למסקנה שהוא באמת מזכיר לי אותה, לעומת שירים שלה שאולי היו מתיישבים יותר טוב עם הזיכרון. "מישהו" מזכיר לי את סבא שלי, שנפטר כשהייתי בת 5 וחצי, ואין ממש צורך לפרט למה, פרט לעובדה שהוא היה הבנאדם הכי מדהים שהכרתי. אני בטוחה שיש עוד הרבה שירים שמזכירים לי רגעים, אנשים ותחושות, אבל מה שכתבתי פה לדעתי זה מה שחשוב.
) "מישהו" מעודד אותי ואיכשהו יש לו נטייה להופיע בדיוק כשצריך. בטח יש עוד כמה שלא עולים לי לראש כרגע.