ספור שהיה אז ביום כפור הארור של 73
ערב יום כפור- אנחנו קבוצת צעירים, חלקם בסדיר, לקראת סיום- הבנות כבר משוחררות חוגגים את החג כחילונים להכעיס, עם גור חזיר בר על האש, מתח היה באויר, החילים ידעו שמשהו הולך להתרחש, כי נקראו לשוב בדחיפות ליחידות הם ישבו עמנו לאכול, כשתרמיל כבר ארוז, לא בדיוק יודעים איך ישובו, אבל מתכוונים לצאת לדרך הארוכה דרומה- בחצות או עם שקיעה. חזיר ויין, הטעם שנשאר בפי כשבשעה שתיים בצהרים שמעתי את הסירנות מפלחות את השמים וקוראות להכנס למקלטים, רואה את המטוסים בשמים- הולכים וחוזרים לכיוון דמשק... וחושבת על החילים שלנו... אחר מיושבי המעגל לא חזר, שניים נפצעו והאחרים כולם- לעולם לא שבו להיות אותם צעירים היו, לא ברוחם לפחות....