לקראת חתונה

murphy

New member
לקראת חתונה

היי הסיפור הוא כזה: לפני 5 שנים כשרק התחלתי לגלוש באינטרנט הכרתי מישהי שהייתה קטנה ממני ב 5 שנים (הייתי בן 20 והיא בת 15). היה ברור שלא יצא מזה קשר זוגי אבל בכל זאת התפתחה ידידות עמוקה מאוד, נוסף לפער הגילאים, השפיע גם המרחק. לאחר תקופה מסויימת התנתק הקשר. מאז הכרתי עוד מישהי, שאיתה אני עומד להתחתן בעוד כ 4 חודשים. וידעתי שלפני הצעד הזה אני חייב לדבר עם הידידה הותיקה. פחדתי לעשות זאת ושאלתי מה חברה שלי חושבת על זה. היא אמרה שמבחינתה אין בעיה למרות שהיא הראיתה חששות מהצעד. התקשרתי אל הידידה ובישרתי לה את הבשורה והכל היה בסדר. לפני כשבוע נסעתי לבקר אותה (חברה שלי ידעה את זה) ודיברנו והעלינו זכרונות והכל היה נחמד. רק יום אחרי זה פתאום התחילו לעלות לי כל מני מחשבות לגבי הקשר הנוכחי, וכל מני זכרונות מהזמנים הקודמים עם הידידה (עכשיו היא כבר כמעט בת 20). ידעתי שזכרונות לא מספיקים כדי לפתח את הקשר מחדש ולמרות הזמנים הטובים שזכרתי היו גם זמנים לא טובים. סיפרתי לה את הסיפור ואמרתי לה שאני בטוח שאני עדיין רוצה להתחתן איתה, היא אמרה שהיא רוצה שאני אקח שבוע הפסקה לחשוב על זה כדי להיות בטוח במה שאני רוצה. אני יודע שאני מאוד מתגעגע לידידה ולזמנים ההם אבל גם יודע שאני רוצה להתחתן עם חברה שלי. היא מפחדת וגם אני מפחד שכל טלפון או מפגש נוסף עם הידידה, הזכרונות יעלו ויפריעו לקשר ואולי אף יגרמו לפרידה בעתיד (ואחרי שנתחתן זה יהיה יותר מסובך). חשבתי לכיוון של להפסיק את הקשר עם הידידה, אבל בתוך תוכי אני ממש לא רוצה מה אתם חושבים ?
 

האלי

New member
אל תתחתן.

שאלת מה אני חושב אז עניתי לך. ואם כן תתחתן, בכל זאת. ואם תזכור את הפורום הזה בעוד חמש עד עשר שנים. ואם אני עוד אהיה פה. אצטער לקרוא את מה שיהיה לך אז לכתוב לנו. כי כל אחד יודע בליבו, כבר ביום החתונה, אם זה נכון או לא נכון לעשות את הצעד הזה. גם אתה יודע, את האמת שלך. עכשיו נשאר רק לראות אם תהיה אמיץ מספיק כדי להיות נאמן לעצמך, או שתתחיל כבר מעכשיו להמציא תרוצים. שלך, האלי.
 
מצטרפת להאלי

אם אתה עדיין מתלבט ומהסס, ואם אתה תוהה באשר לקשר שלך עם הידידה שבינתיים בגרה. אז אל תתחתן. קח פסק זמן...תבדוק את עצמך... תהייה כן עם עצמך ועם הבחורה איתה אתה מתכנן להתחתן. בהצלחה ושבוע טוב לכולם
 
דיעה קצת אחרת ...

אני חושבת, ואנסה לנסח את דבריי בזהירות יתרה, ואני אכן מקווה שכך תקבל אותם. אין לי כל כוונה לפגוע ! ולעינייננו: בניגוד לחבריי - קטונתי מלומר לך מה לעשות. בהחלטות הרות גורל שכאלו - עלייך להחליט עם עצמך, ולבד. אולי בעזרת יועץ. אך בוודאי לא עם אנשים וירטואליים, כמונו, שעצם נוכחותם פה, בפורום "זוגיות במשבר", מעידה, אולי, על "טיב" זוגיותם, ועל חששם מכל הקשור בנישואין, חופה וקידושין. אני בדעתי, קיצונית קצת פחות מהאלי. לא חושבת שרוב האנשים יודעים ביום חתונתם מה נכון לעשות, והאם בכלל נכון לעשות...(אם כך היה, רבים וטובים לא היו נכנסים בכלל בעול הנישואין....). לעניות דעתי, ומניסיוני האישי - מרבית האנשים נישאים מתוך אהבה גדולה, אמונה ותקווה, ואולי גם מחוסר הכרות מספק עם הפרטנר או האדרת תכונותיו...אבל, בסופו של דבר, העובדות מדברות בעד עצמן (שליש מהזוגות הללו מתגרשים אחר-כך...) אז, לדעתי, ידידי, הבעיה שלך אינה עם חברה זאת או עם חברה אחרת. הבעיה היא שאתה עצמך לא בשל לכל הנושא הזה, שחוץ ממסיבה ומתנות - טומן בחובו גם לא מעט התמודדויות, ואתגרים, שלא לומר בעיות....עצם התהייה שלך, מוכיחה בעיניי, שאינך בשל עדיין למערכת יחסים כ"כ מחייבת, וממושכת. ויפה עשתה חברתך שנתנה לך פסק-זמן לחשוב על הדברים. אדם בוגר, בשל ואחראי מסוגל להבין שבחירה באחת היא בהכרח ויתור על אלטרנטיבה אחרת. ככה זה בחיים. אדם בוגר מסוגל לבחור, באופן עצמאי, ואחראי, באחת מבין האלטרנטיבות, לוותר על האחרות - בשלמות. בלי להמשיך להתלבט ולהתחבט...אז אולי באמת קח לך את הזמן לעצמך, ובחן עם עצמך עד כמה אתה מסוגל ליטול החלטה כזאת, ולעמוד מאחוריה. על כל המשתמע מכך.... הצלחה רבה-רבה ! זיו
 

murphy

New member
תודה על התשובה והנה תגובה

כשהצעתי לה נישואים ידעתי למה אני מציע לה נישואים (רמז: כי אני אוהב אותה). גם כאשר דיברתי עם הידידה נזכרתי בכל משחקי הכבוד שהיו ביננו והזמנים הפחות טובים. גם כאשר ביקרתי אצלה לא הרגשתי שום דבר מעבר ל "נחמד" גם כאשר חזרתי הבייתה (דרך ארוכה זוכרים?) חשבתי על איזה מהר אני מגיע הבייתה כי הדרך הייתה פנויה (היה כבר 22:00). ואפילו קצת התרגזתי על משהו שהיא אמרה לי. רק יום אחרי זה, פתאום התחילו לעלות לי מחשבות, אין לי מושג אפילו איך זה בדיוק התחיל. לה כרגע יש מישהו רק לא הבנתי אם הוא חבר או ידיד טוב. אין לי מושג מה היא מרגישה כרגע כלפי אם היא בכלל מרגישה משהו. אולי אני תמים אבל זה שיש לי מחשבות פתאומיות לגבי ידידה שלי (אף פעם לא היינו זוג) וזכרונות לגבי הזמנים הטובים בעבר אני לא חושב שזה צריך לפגוע בקשר ביננו ובחתונה.
 
נדמה לי

שרק אתה תוכל לדעת האם מערכת היחסים שלך עם ידידתך ´מאיימת´ על מחוייבותך (ונישואיך) לחברתך, או לא. לאור הדברים שהצגת פה - אני התרשמתי שאתה אכן מוצא בה איום. לא התרשמתי שרגשותיך לחברתך כל-כך יציבים ועזים - עד ששום דבר בעולם לא יוכל לערערם. אני מניחה שאילו היית כ"כ בטוח ויציב ושלם בבחירתך, ובהחלטתך להינשא לבחורה זו - לא היית פונה אלינו. האומנם ? אני מאמינה שכאשר קשר בין שניים הוא יציב ושלם, ומלא אמון ואהבה - אכן, כמעט שום דבר לא יכול לערערו. גם לא קשר עם ידידה מהעבר. (שהוא, כשלעצמו, לגיטימי בעיניי). נצל הזדמנות זו לבדוק עם עצמך - עד כמה אתה שלם בהחלטתך זו, ועד כמה תהיה מוכן ורוצה לעמוד מאחוריה. אגב תגובתך - קשה היה לי להתרשם שמדובר ב"זכרונות טובים" בלבד. קיבלתי את הרושם שהנוסטלגיה הזאת - הצליחה לערער בך משהו, בכל-זאת... שב וחשוב עם עצמך. ודע לך שכל החלטה שתקבל - בד"כ תהווה בהכרח ויתור על אלטרנטיבה אחרת. איך אומרות הפולניות ? - "אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" וגם "אי אפשר לרקוד בשתי חתונות..." - סמוך עליהן. הן בד"כ יודעות מה שהן אומרות... בהצלחה לך, שוב. זיו
 

lookingfor

New member
חבל

אל תיכנס לחתונה אם אתה לא מאוהב עד עמקי נישמתך. מפה זה רק מסלול של ירידה אז כדאי להתחיל אותו כמה שיותר גבוה
 
לבחור לקראת חתונה

דבר ראשון לא למהר להתחתן כך את הזמן ותזכור חתונה זה דבר מאד מורכב אז חשוב טוב טוב שלא תצטער יותר מאוחר. דבר שני לדעתי אתה מאוהב בידידה שלך רק אתה מנסה לשכנע את עצמך ואותנו שהדבר לא כך, אתה פשוט מאוהב בידידה וזהו. אז המון בהצלחה בהחלטה ושהייה רק טוב. (לא למהר)
 
למעלה