מי בא לאמא
New member
לקפוץ מפסגת ההר
* ת'אמת? היינו בסדר. לקחנו את כל אמצעי הבטיחות לפני העליה על ההר + השתמשנו בקונדומים , העיקר שלא נכנס להריון לא רצוי * הסתובבנו מסביב להר, וידענו שהוא שם תמיד. אבל לא העזנו לטפס. ידענו שזה עדיין מוקדם מדיי. + הסקס היה חגיגה, אבל נזהרנו. לא רצינו שיהיו טעויות. * ואז החלטנו שמזג האויר מתאים ונוח, והתחלנו בטיפוס על ההר. אנשים טובים שהיו שם קודם אמרו לנו שזה בערך חצי שנה טיפוס, ועוד תשעה חודשים של גלישה עם גלשן הרוח + הורדנו את הקונדומים. אמצעי המניעה הוחזרו אחר כבוד למקום. הכנו יופי של אוירה רומנטית והתחלנו. היה סקס משגע. * הטיפוס היה לא קל. בכל קטע עצרנו לנוח ולבדוק איך התקדמנו, וכיצד ניתן לשפר את העליה כלפי מעלה. + עבר לו חודש, ועוד אחד. אין הריון. החלטנו שאנחנו לא מוותרים וממשיכים הלאה. * פגשנו במורה דרך ששמח לעזור לנו. הוא ליווה אותנו לפיסגה אט אט. האויר נהיה דליל יותר אך הוא סיפר לנו על האושר הרב שנמצא בפיסגה. הנוף המדהים שרואים משם כאשר מרחפים. הנהנו בראשנו והמשכנו אחריו. הוא כבר היה שם קודם. + פנינו לרופא. הוא נתן לנו כדורים. בהתחלה, הם לא בדיוק עזרו, אך לאחר כמה חודשים , נראה היה שחל שיפור מסויים. אפילו קיווינו שיהיה לו איזה הריון קטן. * הגענו לפיסגה. לאחר כמה דקות של מבט על הנוף, קפצנו. גלשנו עם גלשן הרוח, אך משהו היה לא בסדר. ירדנו מהר מדיי ... + חיכינו בציפיה דרוכה. החודש עבר לאט לאט, והחזקנו אצבעות. ממש קיוינו שהפעם התשובה תהיה חיובית * התרסקנו על צלע ההר לאחר חודש אחד בלבד. המכה הייתה קשה וכואבת, ועדיין רואים את החבלות עלינו. מורה הדרך הסתכל עלינו ולא הבין איך זה קרה. הוא ביקש את הרשיונות של גלשן הרוח. "כמובן" הוא אמר "אתם אמורים לטפס על ההר הזה" והצביע על ההר הסמוך. + התשובה הייתה שלילית. הרופא הביט על התוצאות של כל הבדיקות והודיע לנו "מצטער, אבל זה לא הולך. אתם עוברים כעת לטיפול בית החולים. בהצלחה." והשאלה: איך קמים עכשיו? איך מטפסים מחדש על ההר?
* ת'אמת? היינו בסדר. לקחנו את כל אמצעי הבטיחות לפני העליה על ההר + השתמשנו בקונדומים , העיקר שלא נכנס להריון לא רצוי * הסתובבנו מסביב להר, וידענו שהוא שם תמיד. אבל לא העזנו לטפס. ידענו שזה עדיין מוקדם מדיי. + הסקס היה חגיגה, אבל נזהרנו. לא רצינו שיהיו טעויות. * ואז החלטנו שמזג האויר מתאים ונוח, והתחלנו בטיפוס על ההר. אנשים טובים שהיו שם קודם אמרו לנו שזה בערך חצי שנה טיפוס, ועוד תשעה חודשים של גלישה עם גלשן הרוח + הורדנו את הקונדומים. אמצעי המניעה הוחזרו אחר כבוד למקום. הכנו יופי של אוירה רומנטית והתחלנו. היה סקס משגע. * הטיפוס היה לא קל. בכל קטע עצרנו לנוח ולבדוק איך התקדמנו, וכיצד ניתן לשפר את העליה כלפי מעלה. + עבר לו חודש, ועוד אחד. אין הריון. החלטנו שאנחנו לא מוותרים וממשיכים הלאה. * פגשנו במורה דרך ששמח לעזור לנו. הוא ליווה אותנו לפיסגה אט אט. האויר נהיה דליל יותר אך הוא סיפר לנו על האושר הרב שנמצא בפיסגה. הנוף המדהים שרואים משם כאשר מרחפים. הנהנו בראשנו והמשכנו אחריו. הוא כבר היה שם קודם. + פנינו לרופא. הוא נתן לנו כדורים. בהתחלה, הם לא בדיוק עזרו, אך לאחר כמה חודשים , נראה היה שחל שיפור מסויים. אפילו קיווינו שיהיה לו איזה הריון קטן. * הגענו לפיסגה. לאחר כמה דקות של מבט על הנוף, קפצנו. גלשנו עם גלשן הרוח, אך משהו היה לא בסדר. ירדנו מהר מדיי ... + חיכינו בציפיה דרוכה. החודש עבר לאט לאט, והחזקנו אצבעות. ממש קיוינו שהפעם התשובה תהיה חיובית * התרסקנו על צלע ההר לאחר חודש אחד בלבד. המכה הייתה קשה וכואבת, ועדיין רואים את החבלות עלינו. מורה הדרך הסתכל עלינו ולא הבין איך זה קרה. הוא ביקש את הרשיונות של גלשן הרוח. "כמובן" הוא אמר "אתם אמורים לטפס על ההר הזה" והצביע על ההר הסמוך. + התשובה הייתה שלילית. הרופא הביט על התוצאות של כל הבדיקות והודיע לנו "מצטער, אבל זה לא הולך. אתם עוברים כעת לטיפול בית החולים. בהצלחה." והשאלה: איך קמים עכשיו? איך מטפסים מחדש על ההר?
