לקחת אחריות

עכבר הדברים שאתה כותב הם כל כך

מעניינים אתה יודע לבטא כל כך מדויק את המחשבות והתובנות שלך שאתה עושה לי סיעור במוח לדעתי כדאי לך להקים איזשהו פורום משלך גם כן בתפוז, כשכתבתי להם ראיתי שהם עכשיו בקטע של להקים פורומים חדשים אני לאיודעת באיזה נושא מה חסר ומה הכי קרוב לך אבל..תחשוב על זה בכלופן הדיבורים האלה על סייבר סקס גורמים לי להימשך לתחום האפל הזה נורא...למרות שכאמור עד היום לא הייתי באף צאט ולא הצלחתי גם כשרציתי להיכנס לאף צאט (אולי אלוהים לא רוצה....) ובעצם כשאני חושבת על כל מה שכתבת פה עד כה על סייבר סקס אז אני מגיעה למסקנה שבעצם לא מדובר בסקס פרופר אלא פשוט בקומוניקציה בין שני בני אדם כמו שמחליפים מיצי גוף מחליפים מיצי שכל.... מנסים לחבר בין נשמות בין מוחות להיכנס לעומק וזה מדהים כשחושבים על זה כי האסוציאציה המיידית של סייבר סקס כשהוא עומד כמילה או מושג בפני עצמו זה סטייה, אס אנד אם, אפלה אפלת הנפש, ביזאר, מ וזר זה נשמע כל כך מנוכר ברגע הראשון גם ההפרדה הזאת של סקס, סייבר סקס משאר הדברים וגם זה שזה נעשה אך ורק במגע של מילים.... אבל מסתבר שזה קצה הקרחון ובעצם מדובר על העמקה לתוך השכל או הנפש האנושית בקטע של גברים ונשים זה שולח אותי מיידית לעניין של "גברים ממאדים נשים מנוגה" - מבעבעת ועכבר - שאגב עוד לא קראתי אותו אבל קראתי עליו הרבה והענין הזה כל הזמן אקטואלי וכל הזמן מדוסקס בין גברים ונשים ובין נשים ונשים
 
מבחינת הגדרה הייתי אומרת

שהסייבר סקס כפי שתיארת אותו הוא יותר זיוני שכל זיוני מוח מאשר זיוני גוף....
 

e-magine

New member
מעניין איך אתה מתאר

את ההתמכרות, כמשהו שבא מהמח, כמעט לא מהרגש, ולא מההורמונים. נכון, אתה חייב למלא את הזמן הפנוי. לא ידעתי שלאנשי מחשבים יש זמן פנוי. אבל ברור שחלק מהזמן הזה שיתפנה לך, אתה חייב למלא אותו ביחד עם אישתך
אחרת תחזור לאחור. הנושא של ההרגלים נורא חשוב. אנשי מקצוע אומרים שטוב לשנות שיגרה, אך לא הכי טוב לבטל הרגלים בלי משהוא אחר שימלא את החלל. אז תקח את הדברים שאתה אוהב, או לפחות לא שונא, ותרחיב אותם.
 
אני גם לא מעשן בבית מאתמול

אפרופו לשנות הרגלים ושיגרה. והאמת היא שזה קשה הרבה יותר מאשר לא לסייבר
עכבר
 
יום ראשון 11/3

אתמול היה לי יום מאוד עייף. לא מספיק שהגעתי לעבודה בסביבות 12:30 גם הייתי שפוך מעייפות עד סביבות חמש. הצלחתי לעבוד, אבל קשה להגיד שהייתי במייטבי. אני זוכר שבדרך מהחנייה לכניסה של הבניין שבו אני עובד עלתה לי מחשבה כזו של "מה עכשיו". מין תהיה של, או קיי הגעתי לאן שהגעתי ועכשיו אני מפסיק על הסייבר, אבל מה עכשיו? מה יבוא במקום הסייבר, במה אני אצטיין עכשיו? בינתיים נראה לי שאני רוצה לנוח קצת. לקחת פסק זמן מהמרוץ הזה של הוכיח לעצמי שאני שווה ושאני טוב ושאני חכם ושאני ושאני ושאני. קצת שקט. כל כמה חודשים יש בחברה שלי שמועות על גל פיטורים. עכשיו יש שוב שמועות שאנחנו לא מוכרים מספיק וששוב יהיה לנו רבעון עם הפסדים מה שאומר שאולי יהיו פיטורים בסוף החודש. ולי נשבר כבר מהשמועות האלו, נמאס לי לפחד ולחשוש לכיסא שלי בעבודה. מכסימום יפטרו. אז יהיה לי חופש. חודשיים הודעה מוקדמת ועוד כמה חודשים שאני אצליח להוציא מלשכת התעסוקה. עבודה אין היום, וגם אם יש היא במשכורות נמוכות (יחסית לענף). אז יש לי יום ראשון לנקיון מאחורי ויום חדש לפניי עכבר
 
אני אתפלל בשבילך כתומי שלא יפטרו

אותך ושאם כן,זה יהיה רק לטובה כי יהיה לך קצת חופש לעשות חיים ולנוח ואחר כך אני אתפלל שתמצא עבודה עוד יותר מהקודמת תאמין לי שהתפילות האלה עוזרות זה אנרגיות חיוביות אתה נורא יקר לי בפורום הזה ואני רק מקוה שלא תנטוש אותנו אפילו אם תרגיש שאתה כבר לא כך כך מכור....
 

lady_anne

New member
תודה על התשובה, עכבר, ושאלה נוספת

(אם אני כבר נכנסת לך לנשמה אז עד הסוף). ויתרת על הסייבר כי רצית לוותר, או כי חשת שאם לא תוותר הזוגיות שלך תקרוס לחלוטין? איך מוותרים על משהו שנורא נורא רוצים? תודה, ל.א. נ.ב - אם אתה מצטיין בסייבר זה אומר שאתה כנראה טוב גם בעוד דברים (כתיבה וכו´). אולי כדאי לתעל את הכישורים לתחומים אחרים?
 

ashlaya

New member
עכבר כתום -כמה זמן אתה מכור?

אולי פספסתי ולא קראתי תמיד מה שכתבת אבל להגיע להחלטת הגמילה זה נשמע טוב מידי להגיע אליה לבד במיוחד ולאור זאת שיש כאן אנשים שקרוב או יותר משנה
 
כניסה לנשמה

רציתי לוותר על הסיבר ארבע שנים בערך. זה לא שזה היה גורם לזוגיות שלי לקרוס, אבל הפגיעה בזוגיות הייתה ברורה אחרי החודש השלישי ואולי כבר קודם. הרצון לוותר לא היה זה שהצליח לנתק אותי מהסייבר. בעצם, לא נכון שרציתי לוותר. רציתי להפסיק, רציתי להגמל, רציתי לקום יום אחד ושהצורך הזה לא יחזור יותר. אבל הוא המשיך לחזור, לפעמים ברמה יומיומית ולפעמים פעם בשבוע. אבל תמיד הוא היה מכה בי במוקדם או במאוחר. בקשר לשאלה שלך איך מוותרים על משהו שנורא רוצים. אם נורא רוצים אז למה לוותר? ברור לך שבסיס השאלה נטוע בהתנגשות מוסרית בין מה שאת נורא רוצה לעשות לבין מה שהמוסר / חוקים / חברה מכתיבים לך? אני לא יודע מה לענות לך השאלה היא כללית מדי בשבילי. אם תתני לי דוגמה קונקרטית אני אוכל להגיד לך איך חיים עם הקונפליקט בשלום לכאן או לכאן. כלומר איך מוותרים בלב שלם או איך הולכים על מה שאת נורא רוצה אבל בשני המקרים בלב שלם ובלי רגשי חרטה. כל בחירה שלנו בחיים היא בעצם ויתור על משהו. אם בחרנו להתחתן ויתרנו על האופציה של הרווקות. אם בחרנו ללכת שמאלה ויתרנו על האופציה הימנית אם בחרנו ללכת ולעשות משהו ויתרנו על האופציה הבטוחה וחסרת הסיכונים של אי העשיה ואם בחרנו לא לעשות כלום ויתרנו על האופציה לבטא את עצמנו. כל בחירה היא לגיטימית וכל ויתור הוא לגיטימי כל עוד את שלמה איתו. לגבי הכישרון. לא יודע לאן אני אתעל אותו. אני מניח שאני אתן לדברים לשקוע קצת. אחר כך נראה. עכבר
 

lady_anne

New member
תודה על התשובה

מסובך לי לגעת בנושא באופן קונקרטי כי יש נקודות בנושא הקשרים הבין-אישיים באינטרנט שעדיין אין בי העוז להסתכל להן בעיניים. לי היה מאד קשה לוותר על קשרים וירטואליים עם אנשים זרים, ומחוסר ברירה ומחסור בכלים להתמודד עם הבעיה פשוט לקחתי את כל הכישורים החברתיים שלי וקברתי אותם עמוק באדמה. היום אני יורקת דם להחזיר אותם למצב הגיוני ולהשתחרר מהמיזנטרופיה שלתוכה הכנסתי את עצמי. ולשאלה היומית: זה לא צעד דראסטי מדי, לחתוך ככה בבת-אחת? לא עדיף להגביל לפעם בשבוע או משהו כזה בתור התחלה? אני מודה לך על התשובות הכנות ומאחלת לך בכל ליבי הצלחה. יש לי עוד המון שאלות וסביר שפה ושם הן עוד יצוצו. ליל מנוחה
 
לחתוך בבת אחת

במקרה הפרטי שלי של הסייברים הדרך האפקטיבית הייתה להפסיק בבת אחת. במקרה האישי שלי זה היה בעיקר כי לא היה לי עבור מה להמשיך. אתמול גם הפסקתי לעשן בבית. לא הפסקתי לעשן בכלל, אבל בשעות שאני בבית אין לי סיגריות. כרגע כשאני כותב לך אני מת לסיגריה. בשעות האחרונות אני מתאווה לסיגריה כל 10-20 דקות. לפעמים הגבלה והפחתה הם הפתרון הנכון. לפעמים המצב כל בך חמור שצריך לחתוך ולפעמים פשוט מפסיקים כי אין טעם להמשיך. הדברים נכונים לגבי התמכרות כמו שהם נכונים לגבי זוגיות שלא מצליחה או עבודה לא מספקת או כל תחום בחיים שגורם לנו סבל או נקיפות מצפון. עכבר
 

liz_liz

New member
סייבר........../images/Emo12.gif

טוב אני מבינה שכולכם מדברים על סייברים . וגם לי יש מה להוסיף . עכבררררררררררררררררררר אם אתה נהנה מסביירים תמשיך למה להפסיק ? אם אתה נהנה מהסיגירות למה להפסיק ? אני יודעת שיש כאן את השיקול הבריאותי , אבל אתה נראה יותר נכון נשמע .. כמתענה ... בגלל .... שאתה נגמל מהסיגריות ..נגמל מהסייבר סקס ... אולי אתה צריך לעשות את זה בהדרגה .. לא בבום אחד גדול .. חוץ מזה ...זה השרשור הכי ארוך שאני זוכרת .. ודווקא על סייברים ואני ממש נהנהית לקרוא אותו .. גם לי יש להגיד משהו קטן על סייברים .. לפי דעתי סבייר הוא משהו. פעם לפני המון זמן .. מישהו ניסה לשכנע אותי לעשות איתו סייבר .. ואחרי שיכנועים רבים הסכמתי .. וזאת התוצאה ... לא הרגשתי כלום .. אני מבינה שצריך להרגיש משהו .. והגעתי למסקנה ..דרך אגב אל תגיד לי שהוא לא טוב בזה כי אני דווקא חושבת שכן . והמסקנה היא .. כל עוד לא מריחים לא נוגעים לא מרגישים ... הסייבר לא שווה כלום . לפחות בשבילי........ שיהיה לך ולכולם .. יום מקסים ... ליז .
 
ליזי....אמרת דבר והפוכו מותק

אמרת סייבר הוא משהו... אחר כך אמרת זה לא זה כי אם לא נוגעים וכו´ אז איך?
 

liz_liz

New member
מאדאם את צודקת ...

נעלמה לי המילה לאאאאאאאאאאאא . לפני המשהו ..... אני מחייכת ..... ליז .
 

lady_anne

New member
סתם הערה לגבי מה שמאדאם אמרה

למעלה : יש אנשים שאם לא מזיינים להם את המוח/שכל כפורפליי אין מצב להגיע איתם לזיון גוף. קראתי פעם באיזשהו מקום שאיבר המין הכי גדול שיש לאדם נמצא בין האוזניים, ואני מסכימה עם כל מילה
יום נעים ושקט
 

e-magine

New member
אגב זיוני מח ../images/Emo32.gif

פעם לפני שהייתי אימג´ין נרשמתי לצ´אט בתפוז עם הניק זיין השכל, או זיין המוחות, אני כבר לא זוכר, ישר העיפו אותי, אז וויתרתי על השם הזה.
 
הימים השני והשלישי 13/3

אולי טוב שלא העמסתי עליכם את היום השני בנפרד. בכל אופן הנה סיכום היומיים האחרונים. היום השני לווה בפרץ של כתיבה. כמו שכתוב אצלי בכרטיס, על כל דבר יש לי מה להגיד וביום השני כתבתי בגלים כמעט בכל פורום שאני נכנס אליו. הכתיבה הזו כל היום הייתה מאוד מעייפת והשאירה אותי מותש לקראת הערב. מיותר לציין שבאותו היום לא הלכתי ללמוד. אבל לדעתי זה היה שווה. באותו היום גם החלטתי לנסות לפתוח פורום חדש. נכון לעכשיו אני אוסף חומר לבקשה שלי. ואני מניח שאני אגיש אותה היום או מחר. היום השלישי היה יום נאחס גם בעבודה וגם החדשות לא ממש רוממו את הרוח. מסתבר שבהתקפת המחבלים בכביש מצובה שלומי נכח מישהו שאני מכיר. הוא אמנם יצא בשלום, אבל זה היה מאוד קרוב. לצערי היו כאלו שלא יצאו בשלום מהארוע ותנחומיי למשפחות
לסיום היום ספק האינטרנט שלי קרס. פתאום נותק ה ASDL ובקו הטלפון של המודם פשוט לא היה צליל תשובה. לא תפוס ולא פנוי. לא בטוח שכאן זה המקום להעלות את הסוגיה הזו, אבל האם ספק אינטרנט לא אמור לפצות את הצרכן במקרה של בעיות באספקת השירות? עכבר
 
למעלה