לקוחות שחוקרים

[פני בובה]

לקוחות שחוקרים

יש לקוחות שמשום מה חשוב להם לדעת מיהו בדיוק האדם שנותן להם שירות, איפה הוא נולד, מה עושים ההורים שלו ומי הייתה הגננת שלו בגן טרום חובה. אחד האירועים שזכורים לי די כטראומה מהפאסט פוד, היה לקוח כבן 50, שאחרי שהזמין המבורגר שאל "את מX (שם הישוב בו היה הסניף)?" טכשעניתי שלא, הוא שאל מאיפה אני. כששאלתי למה הוא רוצה לדעת, הוא אמר ש"אני מכיר כאן בX כמה משפחות, ואולי אני גם מכיר את המשפחה שלך". אמרתי שוב שאני לא מהישוב הזה וחשבתי שכאן זה יסתיים, אבל לא. הוא שאל "אולי בכל זאת?" וטון הדיבור שלו... היה תמהוני כזה, אז אמרתי לו את השם של הישוב שגרתי בו, והוא אמר שהוא מכיר מישהו משם ואמר שם של איזה מישהו שבחיים לא שמעתי עליו ואמר שאני בטח מכירה אותו ושהוא בחור מקסים, וכשאמרתי שאין לי מושג מי הוא, הוא אמר "אז את בטח ממש חדשה שם, איפה גרת לפני?" ואחר כך שאל גם מה שם המשפחה שלי (המצאתי משהו כדי שיעזוב אותי בשקט) ואיך קוראים להורים שלי. טוב שאת מספר ת.ז שלי הוא לא ביקש. אגב, הלקוח הזה ממש הפחיד אותי עם השאלות האלו - מה כל כך מזיז לו לדעת מה השם המלא ואיפה בדיוק גרה ואיך קוראים להורים של מי שמוכרת לו המבורגר?!

 

[nbw1]

משעשע

בשיחות טלפון זה עוד יותר מצחיק, כי הלקוחות מרשים לעצמם הרבה יותר. כך למשל היה לקוח (נחמד מאוד יש לציין) שבמהלך השיחה שאל אותי מה אני לומד, מה אני רוצה להיות, ובסוף השיחה גם נתן לי הרצאה על מלחמת העולם הראשונה (...) בפעם אחרת היה מישהו ששאל אותי איך מתקבלים לעבודה ומה הדרישות, וגם ביקש את הפקס לשלוח קורות חיים... והכי משעשעים הם אלו שפעם עבדו שם, וכבר שנתיים שלוש לא נמצאים שם, אז הם שואלים "אז מי אחמ"ש היום? אהה הוא בטח חדש (הוא כבר שנה וחצי שם), טוב תמסור לX (שכבר שנה לא עובד שם) ד"ש.."

 

[פני בובה]

גם לקוחות עושים את זה

שואלים "את חדשה נכון?" וכשאני עונה שממש לא, ושכבר מעל שנה אני עובדת במקום הם מתעקשים שזה לא הגיוני ושואלים "אז איך אף פעם לא ראיתי אותך כאן?" (שיט, עלית עלי, עבדתי עליך אני בעצם רק היום התחלתי לעבוד כאן). ולא מדובר בלקוחות שמגיעים כל יום, אם תהיתם. וכן, גם קרה שלקוחות שאלו אם Z עובדת היום, כשבחלק לא מבוטל מהמקרים השם שהם אמרו בכלל לא היה מוכר לא לי ולא לרוב העובדים.

 

[נסיכת אהבה]

הו אצלנו הלקוחות היו מומחים בזה...

עבדתי עד לא מזמן במכון קוסמטיקה, והלקוחות כשחיכו תמיד תיחקרו אותי מה עם חבר, איפה גרה, מה עושה אחרי העבודה וכו'.

 

[Marble Arch]

תמיד כשהייתי לוקחת משלוחים בטלפון

השיחות היו מתגלגלות להן.. הלקוחות מתחילים לשאול מי אני ואיפה אני גרה ולומדת... המנהל עומד לידי ושומע אותי "אז להגדיל את הארוחה? אה, אני לומדת בבלה בלה.. לא אני לא מכירה אותו, אני בת ששעשרה, כן.." וכ'.. אין לי מושג למה זה קורה רק לי.

הוא היה בהלם מצד אחד אבל הוא היה מרוצה שאני נותנת שירות אדיב.

פעם מישהי מבוגרת עשתה לי משהו דומה בטלפון- אז כמה זמן את עובדת שם? אהה יפה, מה את עובדת בערבים ולומדת בבקרים? אהה.. וכמה משלמים לך לשעה? (שונאת ששואלים את זה..) בת כמה את? איפה את גרה? אתם חדשים באיזור?.." בסוף היא לקחה ממני מס' טלפון כדי שאני אעשה לה בייביסיטר על הילדה!

זה גם היה המשלוח הראשון שלקחתי... ממש נבהלתי שם.

 

[פני בובה]

כמה משלמים לך...

איך שנאתי ששאלו את זה! מה זה עניינכם?! זה יגרום לכם להנות יותר מההמבורגר אם תדעו כמה משלמים למי שמכין אותו? אני לא הייתי עונה על השאלות האלו כאמור. ממש לא ראיתי צורך ליידע את הלקוחות בפרטים כמו איפה אני גרה, כמה ילדים אנחנו במשפחה ואיפה ההורים שלי למדו ביסודי. המקסימום היה לענות מתי אני מתגייסת ומה אני הולכת לעשות בצבא, שהייתי עונה לחיילים ששאלו אותי.

 

[Marble Arch]

אני עונה כשבא לי,

יותר באופן אישי כי אז זה יותר בטוח. האישה שסיפרתי אליה הזמינה כל יום, והיא גרה בניין צמוד אלי, אז הרגשתי בסדר.

לשאלה של כמה משלמים לי זה פשוט לא נעים. משלמים לי כמה שצריך אם אני עוד פה, לא.? גם לא נעים לי להגיד לאנשים שעובדים איתי... למשל ידיד מהעבודה שמרוויח חמישה שקלים פחות ממני שאל אותי והייתי צריכה למלמל את זה בשקט... בקיצור עניינים כאלה זה לא נעים בכלל.

 

[פני בובה]

מילא זה

בפעמים הבודדות ששיתפתי אנשים בזמנו בכמה משלמים לי (וכמובן שאלו לא היו לקוחות אלא יותר חברים ומכרים), תמיד היה את מי שהתחיל לזבל על זה שמדובר במשכורת נמוכה מדי וזה "ניצול". ראבק - הממשלה קבעה שכר מינימום לנוער, למה שמעסיקים ישלמו יותר? ואם הם משלמים את מה שהממשלה קבעה, אז מה גורם לכם לקבוע שזה ניצול? וזה לא שלבני נוער יש ים של אופציות להרוויח יותר ממינימום. בדרך כלל הטענות האלו באו או מחברים שלא עבדו, או ממבוגרים שלא הבינו ששכר מינימום זה שכר מינימום. אני נהניתי בזמנו מהעבודה בפאסט פוד, וזה לא שהיו לי אפשרויות אחרות להרוויח יותר כסף (גם בביביסיטר שילמו אותו הדבר בערך, וזו הייתה עבודה פחות מהנה ופחות זמינה).

 

[adi_2000]

יש לקוחות ששואלים כי הם באמת נחמדים

יש לקוחות שלפעמים שואלים כי הם באמת נחמדים או מתוך "נימוס" או צורך להעביר את הזמן.. בתמיכה יוצא לפעמים לעשות עם אנשים תהליכים שיכולים לקחת קצת זמן אז צריך להעביר אותו איכשהו. אז מתחילים לשאול "כמה אתם שם? ואיך העבודה? והבוס בסדר?" והמשפט הידוע - "אתם צריכים המון סבלנות לדבר עם מישהו כמוני שלא מבין כלום במחשבים נכון?" וכל מיני דברים כאלה.. את האמת לא יצא הרבה להתקל בשאלות חוקרות או חטטניות... פה ושם יש אנשים שרוצים את הטלפון כדי שאני אבוא לסדר להם את המחשב באופן אישי (אסור בתכלית האיסור כמובן...) ודברים בסגנון. פעם היתה אצלנו תומכת בשם עומר שדיברה עם איזה לקוחה והיא התחילה לספר לה מה זה בדיוק עומר ומה המקורות של השם הזה וכו'... זה יכול להיות נחמד אם אין לחץ בשיחות.. או שפעם דיברתי עם איזה רופא שעשה איזה מחקר על אמצעי מניעה והגלולות ושאל אם יש לי חברה ואם היא לוקחת גלולות...

אמרתי לו שלא... הוא הציע לשלוח לי מאמר שלו בנושא...

טוב נו... אבל הכי מעצבן זה לקוחות שרוצים להתלונן ודורשים שם משפחה. אתמול דיברתי עם איזה לקוח שהגיע בדקה ל6 (ב6 מסיימים לעבוד)והיה מאוד עצבני שלא מגיע אליו טכנאי מחר (לא משנה סיפור ארוך) הוא רצה להתלונן, לא היה כבר מנהל (כי כולם כבר הלכו הביתה כי זה היה 6 ורבע!) אז הוא אומר לי מה השם שלך? אמרתי לו "משה" (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת...) ואז הוא אמר לי משה מה? עניתי משה. והוא התעצבן, אמר אתה לא נותן שם משפחה? אמרתי לו "לא, לא מוסר שם משפחה, עם כל הכבוד אין לך צורך בו." אז הוא אמר שגם שם פרטי מספיק לו כדי לעשות לי בלאגן... נו... לך תתמודד עם לקוחות כאלה. טוב שהוא לא רצה מס' ת.ז. ומידת תחתונים! מה לעשות, It`s all part of the day job...

 

[אקונומיקה]

זה מסוג הלקוחות שצועקים זאב זאב

לא צריך להתרגז ממנו יותר מידי

 

[adi_2000]

כן, לא התרגזתי כ"כ אבל עדיין מרגיז

לא התרגזתי או לא התרגשתי ממנו כ"כ אבל זה עדיין מרגיז ועוד היה יום נאחס גם ככה (היו חסרים 3 תומכים והיה לחוץ לאללה) והרגשתי איך עוד רגע כל העצבים של היום הולכים לצאת... אבל דווקא הייתי מבסוט מעצמי, הובלתי את השיחה יפה, לא גמגמתי או משהו למול הצעקות שלו והסברתי לו הכול כמו שצריך. בנוגע למה שמותר ואסור - פעם אמרו לנו שאם לקוח מבקש שם משפחה אז לתת (?!?) ואני בכל מקרה לא הסכמתי, אח"כ החליטו שמותר לא לתת או שאסור לתת אני לא בטוח. אני בכל מקרה לא מוסר שם משפחה כי זה ממש לא עניינו של הלקוח, עם כל הכבוד... היה פעם מישהו עצבני, איזה בחור צעיר שרצה לדבר עם מנהל ורצה לדעת איך קוראים לי, וכשסירבתי למסור שם משפחה הוא אמר "למה? אתה מפחד שאני אבוא וארביץ לך?"...

 

[אקונומיקה]

חובה להזדהות בשם

אבל אין שום חובה לתת שם משפחה, לא מעניינו של הלקוח

 

[bruriti]

בסלקום היה מותר רק להגיד את הקוד

של הנציג.