לקבע וגם לזרום

kung fu

New member
לקבע וגם לזרום

לקבע את נקודת המאסף לקבע את עצמנו לזרום עם עצמנו לעבור לחלום אחר לייצב חלום לא להיות נוקשים ביום יום לזרום (לא מתוך חוסר מודעות) להיות בעלי בסיס יציב ... יש בדרך הלוחמים יציבות או קיבוע ויש את הזרימה. זה לא תיאורטי. אם למישהו יש שאלות בעקבות התנסותו במה שאמרתי, הוא מוזמן לשאול אותן כאן
 

אינקה

New member
כן, יופי ../images/Emo140.gif

ובכן, תסלחו לי שאני משתמש במונחים של זן, אבל המסקנה האישית שלי היא שאין היום מסגרת חיה לדרך שהתווה דון חואן. לזרימות אנו קוראים אי-הקשרות. כשאינך נקשר למה שעובר דרכך, אינך מתקבע על שום דבר ואינך נע לשום מקום, נקודת המבט שלך תופסת את כל החלקים באופן שווה וללא אפליה. במצב זה המיינד לא זז למרות שהכל נע דרכו - כים שמימיו זורמים אך מהותו קבועה, בנקודה זו מתגלה מהותך האמיתית. לא עוד טיפה בזרם מתטלטל, אלא בעל הבית. הים הגדול. אינקה
 

kung fu

New member
תגובה

מה שתיארת זה משהו שחווית באופן אישי? לגבי זה ש"אין היום מסגרת חיה לדרך שהתווה דון חואן", אז השאלה אם אנו מדברים על אותו הדבר. לא ידוע לי על נהוואל שמלמד את חניכיו וכדומה. בכל אופן, אני מפרשת את דרך הלוחמים לא כהדרך שעבר קרלוס קסטנדה/פלורינדה גראו וכדומה, אז אני לא חשה חוסר בזה שאין לי קבוצה של לוחמים או משהו כזה, או שאין לי נהוואל.
 

אינקה

New member
תיאור וחוויה

מה שתיארתי אינו חוויה אלא תיאור. חסר בה מרכיב החוויה וכמובן שאינו יכול לעבור כאן. כמובן שזו אינה רק תיאוריה. דרך הרואים החדשים מבוססת על חניכה ברורה של נהוול. על פי הספרות בלבד בלתי אפשרי לאמוד האם תוצאות התרגול אכן זהות למקור, או אשלייה עצמית בלבד. זה נכון שדון חואן אמר שאין האדם זקוק למורה אלא כדי שיבעט בישבנו קדימה כאשר הוא מתיישב להינות מפירות השגיו, אבל זו חוכמת בדיעבד של דון חואן לאחר שכבר הפך לאיש ידע. הסכנה הגדולה מבחינתי היא לנוע פול גז בניוטרל ולהאמין שאני מתקדם. היתרון של הזן בעיני הוא בהצבה ברורה מאוד של מדדים אובייקטיביים ודרך פשוטה ויעילה לחלוטין החפה מכל משחקים אנרגטיים ותודעתיים. אתן לך דוגמה: איש מהממשיכים בדרך הלוחמים היום אינו משוחרר מדימוי מודעות האדם כביצה נוגהת. לכן כל מי שמגיע לכך בראייה עלול בודאות רבה להיות במצב בו המיינד שלו מגשים את ציפיותיו כאשלייה רבת עוצמה ואין נהוול אמיתי שיכול לאשר את מצבו. מקסימום נהוולים בשם עצמם. הדבר שונה לחלוטין כאשר נהוול אמיתי מסיט את נקודת המאסף של חניך שאין לו ציפיות. אבל גם בשורה התחתונה של דרך הלוחמים כל המיקומים הללו של נקודת המאסף אין להם משמעות בפני עצמם. החשוב הוא פעולה ללא רבב, רכישת פיקחון והשגת הקשב השלישי. היעדרו של נהוול אינו משמעותי רק להליכה בדרך המורכבת (והלעיתים מסוכנת) הזו עצמה, אלא גם בסכנה המוחשית של הלוחמים לטבוע בתוך השלוליות הצידיות של הדרך טרם שהגיעו אל יעדם. אינקה
 

kung fu

New member
אוקיי...

הסכנה הגדולה מבחינתי היא לנוע פול גז בניוטרל ולהאמין שאני מתקדם. היתרון של הזן בעיני הוא בהצבה ברורה מאוד של מדדים אובייקטיביים ודרך פשוטה ויעילה לחלוטין החפה מכל משחקים אנרגטיים ותודעתיים. אני מסכימה איתך שאנשים מסוגלים לשקר או לחשוב לעצמם שהם מתקדמים או באמת עושים שינוי ממשי, בעוד שהם רק הרחיבו את המיקום שלהם מבתוך המעגל למחוץ למעגל (דימוי). גם מבחינתי הדבר החשוב ביותר זה השגת הקשב השלישי (מבלי להתקבע על הפירוש שניתן בספרי קסטנדה למצב הזה). ועל מנת להגיע לשם הדרך שאני מכירה זה להתעורר. להיות ערה. היתרון של הזן בעיני הוא בהצבה ברורה מאוד של מדדים אובייקטיביים ודרך פשוטה ויעילה לחלוטין החפה מכל משחקים אנרגטיים ותודעתיים איך בדיוק דרך הזן נקייה מכל משחקים אנרגטיים ותודעתיים? מדדים אובייקטיבים? יש כאלו? טוב, אולי מה שאני קוראת לו "ערות" זה מה שאתה קורא לו "דרך הזן".
 

אינקה

New member
משחקים אנרגטיים ותודעתיים

זה לא שלא קורה שאתה נכנס במדיטציה לכל מיני מקומות. פשוט אומרים לך ישר: זה לא הכיוון. יש מיליוני אפשרויות של חוויות כאלו, אבל מיהו החווה? מי אתה? יש דבר כזה מדדים אובייקטיביים. אתה מבין כשאתה פוגש אותם. המדד הכי פשוט זה מה שנמצא מולך. אם את רואה אותו בברור - את ערה. אם את רק יודעת שהוא שם, את בשינה עמוקה. לילה טוב, אינקה
 

bertcat

New member
מבלבל

אוהב את הסתירות בדרך הטולטקים. שם נמצאים הדברים החשובים. למרות שהכל אותו דבר. נסי את ארבע הלכי הרוח הראשונים של החלימה - יציבות, נזילות, שפע מגוון, גורל. כל אחד במידה שונה. ביחד. enjoy
 

kung fu

New member
אתה יכול להרחיב לגבי שפע מגוון

וגורל? היכן זה בא לידי ביטוי בחלימה? או ליתר דיוק - מה הכוונה בשפע מגוון וגורל, בהקשר של דרך הטולטקים? תודה!
 
למעלה