יקרה
אני יכולה לספר לך מעט איך זה אצלי, אבל כל אחד עם האופי שלו ועם הסיפור המשפחתי שלו.. כל דבר כל כך משנה.
בגדול אני מרגישה שהזמן מזקק, הדברים הטובים שאהבתי ואוהבת באמא שלי התגברו והתחדדו והדברים שלמדתי ממנה משפיעים עלי מאוד בהתבגרות שלי.
הגעגוע קשה מאוד... אני לא חושבת שזה עובר מתישהו
אבל כן לומדים יותר איך לחיות עם זה. איך לשים בצד כשצריך לתפקד, לא למחוק או להדחיק אבל לתת לעצמי זמנים שבהם לא מתמודדת עם הרגשות הקשים, בהתחלה הייתי מאד מוצפת כל הזמן.
מה שלומך בינתיים? את בקשר טוב עם אבא שלך? יש לך אחים ואחיות?