לצאת מהצבא או לא..?

[WTR]

לצאת מהצבא או לא..?

אני חיילת כבר שלושה חודשים.. כבר מההתחלה לא רציתי להתגייס לא נדבר כרגע על הסיבות (אלא אם כן זה יהיה ממש רלוונטי..) הסיבה היחידה שהתגייסתי זה כדי לרצות את אמא שלי, וכדי "להשתיק" אותה, מה שנקרא.. אני לא אכחיש, עד כמה שהם מעטים - לצבא היו את היתרונות שלו (מרחק כלשהו מאמא (והייתי צריכה את זה), נסיון עם אנשים, נהייתי יותר סובלנית וכו'..) אבל לא מעט חסרונות מבחינתי כרגע אני במצב שאני לא יודעת מה לעשות הצבא מדכא אותי, מרוקן ממני את כל הכוחות (נפשיים ופיזיים) ואני לא שמחה מהמצב השיקול היחיד שלי אם לצאת או לא, זה שאני מפחדת לא להצליח בחיים עם פרופיל 21 נפשי (זו הדרך היחידה לצאת, נכון?) מאוד חשוב לי להיות מבוססת כלכלית, יש לי את המוטיבציה והידע לכך.. אני רוצה לעבוד במחשבים, בחברות היי טק למיניהן או בחברות מחשבים שזקוקות לאנשים שיתקנו ללקוחות את המחשבים. מעניין אותי בעיקר חומרה. העניין הוא מי יקבל אותי לעבודה עם עבר שכזה? אשמח לעזרה WTR

 

[lithium1914]

דעתי

אם שאיפתך בחיים היא להיות טכנאי מחשבים, אני מבטיח לך שאם תתאמצי ממש ממש ממש תוכלי למצוא חברת מחשבים בארץ שלא מסתכלת על פרופיל צבאי. אבל ממש ממש ממש. אם אין לך בעיות מצפוניות או סביבתיות, או כל בעיה אחרת, עם השתמטות, דרך צלחה; כי לפי ההודעה שלך, לא צפויים לך קשיים. נ.ב. סחה על הטבעונות.

 

[יובלאישמרכז]

מה את עושה?

רצה על הג'בלאות?, מתוזזת בלי סוף?, לא ישנה בלילה? אם כן סחתיין, אין הרבה בנות כאלה, כן ירבו, לא נראה שאת כזאת, פשוט לא נוח לך, לא נעים, "החופש" נפגע לך ל21 חודש קצרים (אלוהים ישמור!) לדעתי כדאי לך לא לסכן את העתיד שלך ולהגביל את האפשרויות שלך, למזלינו שירות בצבא ההגנה לישראל הוא עדיין גורם ולא בכל מקום מתייחסים בשיוויון למי שכן נתן מעצמו ולמי שדאג רק לעצמו. עדיף לך לסיים את השירות הקצר, אין לך מה לדאוג, מילואים לא יהיו לך ואחר כך העתיד פתוח ובצדק.

 

[WTR]

יש טון של זלזול בקולך? (או כתיבתך)

אולי אני לא קרבית, וגם לא תומכת לחימה. זה לא אומר שאני עושה מעט, או לא מספיק. אז כן אולי אני פקידה, ואולי במקרה גם עושה עבודה של קצין (קידום..) מה שכן, אני לא מספיקה לישון הרבה. אני תמיד עייפה. ולא מדובר כאן על התפקיד שלי. העניין הוא, שלא משנה באיזה תפקיד אהיה, גם אם זה הדבר הכי מעניין בעולם בשבילי, אני לא נהנית בתוך חיילת. לא אוהבת את כל הקטע שמי שפז"מניק שווה יותר, שצריך להיות תמיד מדוגם ותמיד כך וכך וכך. אני לא רגילה למסגרת הזו. גם לא אתרגל. זה פשוט לא מתאים לי. אני הולכת לפסיכולוג כבר כמעט שנה. הוא בעצמו אמר שהוא ראה שאני לא אסתדר, מפני שאפילו בביצפר לא הסתדרתי... העניין הוא מה כדאי לי לעשות..

 

[יובלאישמרכז]

חדשות: רוב החיילים לא נהנים רוב

הזמן!, צבא זה לא כיף, לא אמור להיות כיף, הוא לא קיים כדי לספק ולמלא את זמנו של החייל, זו מסגרת תועלתנית נטו, האזרח משרת בצבא כדי להגן על מדינתו, הצבא לא משרת את החייל (חמרות שיש מקרים בהם הצבא יכול להביא לקריירה באזרחות כמו ביחידות מחשבים/מודעין מסויימות), אם היא טובה אליך זה כי זה אמור להשתלם לה, לי לקח שנה וחצי כדי להרגיש שאני חלק מהצבא ותורם לו, כאשר זה קרה הרגשתי יותר טוב. לא רגילה למסגרת הצבאית?, נורמלי, רוב האנשים לא רגילים, הם פשוט זורמים איתה במקום לנתח לא טוב לי/כן טוב לי, מתאים לי/לא מתאים לי, ידוע שבצבא קורים דברים שהם לחלוטין לא הגיוניים, ישנו סירבול שלעיתים מטריף את השכל, צריך פשוט לקבל את זה. רק שתדעי שמפעל הייטק הוא מסגרת, האמא של המסגרות, לא שונה במהותו מבית ספר וצבא, רק ששם הכללים שונים, התנאים טובים ויש משכורת מכובדת, למרות כל זה זו לגמרי מסגרת. אני לא מזלזל, בניגוד להרבה אנשים אני חושב שהפקידות מאד חשובות לצבא וללא ג'ובניקים, לקרביים היה הרבה יותר קשה, אפילו בלתי אפשרי לעסוק במישימותיהם, ככה שיש לי כבוד לפקידות.

 

[יובלאישמרכז]

חמרות = למרות

 

[יובלאישמרכז]

בקשר לזה שאת לא מבינה את

הקטע של פז"מ, ולהיות מדוגם. תנסי להבין את ההגיון שגורם לכך, פז"מ זה פשוט, הוא לא שווה יותר, פשוט נוצרת מערכת מעוררת מוטיבציה, מערכת שההיגיון שלה הוא שיהיה לחייל צעיר למה לצפות, שהוא ירגיש שהוא מתקדם, אז בהתחלה הוא עובד יותר קשה וככל שזמן עובר יותר קל. הדיגום זה התחליף לאותו דיגום באזרחות, באזרחות זה בגדים יפים, או איבזור כזה או אחר, בצבא זה שיפצורים כאלה או אחרים, לא להראות מצ'קמק, כמו שרוב האזרחים לא רוצים להראות בבגדים אזרחיים מצ'וקמקים. בקיצור, פחות לנתח ולהתבכיין (כי אין לזה סוף, בצבא לא כיף, בדרך כלל, את ההנאה שואבים מחברים מסביב, את ההנאה מוצאים בסיפוק ממשמעות התפקיד, את המשמעות את מכניסה), פשוט לזרום, להתרכז בלעשות ולא ב"למה".

 

[strungout]

תחליטי לבד.

אני התחבטתי הרבה לפני שהגעתי להחלטה (שלא להתגייס) והרבה אנשים אמרו לי ככה ואמרו לי ככה העתיד זה והעתיד זה אבל מה שחשוב זה מה שאת מרגישה ומה שאת חושבת לנכון. תסתכלי עמוק בפנים ורק ככה תדעי. תחשבי מה את רוצה לעשות עם החיים שלך ואם את רוצה לעשות את זה עכשיו.