לצאת מהארון?

naor99

New member
לצאת מהארון?

אני חייל הומוסקסואל ששלם לחלוטין עם העדפותיי המיניות. אני רוצה לצאת מהארון ולהפסיק את השקר בו אני חי. אני מתלבט. אבי נפטר לפני שבע שנים ואמי התחתנה ועברה לגור עם בעלה וארבעת בניו יחד עם אחיותיי ואחי. לפני כשנתיים, שיתפתי אותם בנטיותיי המיניות ותכגובתו של בעלה לא היתה אוהדת במיוחד בלשון המעטה. קיבלתי מכות ונפצעתי והוא אף מנע ממני במשך כמה חודשים ללכת ללמוד. גם מיתר משפחתי, הן הביולוגית, והן החורגת, לא זכיתי לתמיכה, אלא לגידופים והחרמה. היה חשוב לסיים את לימודיי ולא להזרק לרחוב, לכן החלטתי לעבור טיפול פסיכולוגי ו``לחזור לדרך הישר``. הטיפול לא הצליח , כמובן, אלא רק חיזק את תחושת הודאות בזהות המינית שלי. אני חי עם בן זוג כבר קרוב לשנה. אנו מתגוררים בתל אביב. להוריי אני משקר ואומר שני ישן בצבא. כשאני חוזר לשישי-שבת, אני משקר ואומר שאני יוצא עם חברים מהצבא, בכדי לבלות עם בן זוגי וחברים הומוסקסואלים אחרים. אני פוחד לצאת מהארון בשנית, לבטח אספוג אלימות פיזית קשה בשנית, ואף אנודה מחיק משפחתי. את משפחתי הביולוגית אני מאוד אוהב (אמא, אחיות ואח קטן) ולא רוצה להתנתק מהם. בעלה של אמא איים שאם הם יכירו בעובדת היותי הומוסקסואל הוא יזרוק אותם מהבית יחד איתי. מה עלי לעשות? המחשבות הבלתי פוסקות על יציאה מהארון, הפחד הנלווה והשקר הבלתי נגמר מעכירים את חיי ופוגעים קשות בתפקודי. בלילות אני מתעורר מסיוטים בהם משפחתי מגלה את נטייתי המינית ומתעללת בי (גם אתמול בלילה.. זו הסיבה שאני משתף אתכם היום). אודה לכם אם תגיבו, תיעצו, תשאלו ותתמכו.
 
החלטה קשה,

אני בת 13 ואני אומרת לך את זה כי אני לא בטוחה שעצתי תהיה הנכונה, ושתחליט בעצמך האם אתה סומך על דעתי במצב כזה. קודם כל נתחיל מזה שאם האבא החורג מרביץ לך אתה כבר לא ילד קטן ואתה יכול להתנגד. ועכשיו לנושא של לספר למשפחה. לדעתי יש כמה דרכים, אתה יכול לספר קודם כל לאימך ולהגיד לה שחשוב לך שהיא תקבל אותך ושאתה יודע שמצד בן זוגה לא תהיה אהדה רבה, אתה מצפה ממנה שהיא אמך האמיתית שתקבל אותך כמו שאתה, תגיד לה שניסית ``לחזור לדרך הישר`` אבל זה רק חיזק בך את הרגשות כלפי זהותך המינית. תוסיף שזה לא היה קל בשבילך לספר לה ושאתה אוהב וסומך עליה מספיק בשביל לספר לה ושאתה צריך אותה במיוחד ברגעים האלהלדעתי אל תספר ישר שיש לך חבר ושותף כבר שנה כי זה רק יכעיס אותה ששיקרת לה. אם לאחר כל זה שום דבר לא הולך, תהיה קצ אכזרי ותשאל אותה מי יותר חשוב לה: הבן שלה, או בן זוגה שלהזכירה הרביץ לו ומסוגל לעשות אותו דבר לאחיו הקטנים או לה. אם משפחתך תחליט ``לנדות`` אותך בכל זאת, זאת החלטה שלך מה אתה מעדיף: לשקר להם כל הזמן (להזכירך שכל השקרים מתגלים) להתנתק מהם, או להעמיד פנים שאתה הטרוסקסואל ולצאת עם בנות. מקווה שעזרתי אפילו מעט... יעל
 
את חושבת נכון

הכוונה בהחלט היתה כמחמאה. הדהים אותי למצוא מחשבה כל כך בוגרת וניסוח רהוט אצל בת 13. את חושבת ללמוד פסיכולוגיה בעתיד?
 
האמת היא שכן...

נכון לעכשיו כאני אהיה גדולה אני רוצה להיות פסיכולוגית או פסיכיאטרית |(מה ההבדל?) זה עד כדי כך ברור?.... ביי ותודה יעל
 
יעל את מדהימה

בכל פעם שאני קוראת דברים שאת כותבת אני מנסה להבין איך ילדה בת 13 יכולה להיות כל כך חכמה ורגישה. אני פשוט מופתעת כל פעם מחדש.
 
וואו,

אנשים, אני מסמיקה..... אבל אניפשוט כותבת מה שאני מרגישה... לדעתי אני לא ממש מיוחדת, אולי מבוגרים ממעיטים בערכם של ילדים, כי ככה אני לא מדברת עם ההורים שלי, איתכם אני מרגישה יותר פתוחה, וככה רוב הילדים..... אז אולי תקשיבו קצת יותר טוב.....:) יעל
 

גרא.

New member
הורייך עדיין שבויים בסטראוטיפים...

noar99 ,אמך,ומן הסתם גם בעלה,``אביך החורג``,שבויים עדיון בקונספציות, בסטראוטיפים,ובדעות קדומות לגבי הומוסכסואלים,אינם מבינים ואינם כנראה יכולים לעכל,כהורים רבים מאד,את עובדת היותך הומוסכסואל,ובעיקר את החלטתך לבחור להיות ככזה.נראה שקשה להם מאד להתמודד עם העובדה הזאת,והם זקוקים לזמן,אם אפשר גם לשיחות ייעוץ והבהרה אצל פסיכולוג,או עו``ס.בכל מקרה,אתה כבר בגיר,יכול ורשאי להחליט בשביל עצמך,ולהתנהג בהתאם,ויהיה עליהם להבין ולקבל אותך כפי שאתה.נראה לי כי תוכל לקבל הרבה אמפטיה,ועזרה בקו הלבן- אוזן קשבת ללסביות והומוסקסואלים 7325560 03 מנסיוני,נתקלתי בהורים,שנודע להם,כמובן אחרונים,שבנם הומוסכסואל,שלא בא הביתה בימי ששי,אומר שבתורנות,אבל נמצא עם חבר.היה קשה להם מאד להתמודד עם נטייתו של בנם,ניסו להציע לו טפול,שלא הצליח.בשלב זה או אחר,אחרי כמה נסיונות טפול כושלים,הבינו שבנם הוא הומוסכסואל,זו בחירתו,ודרך חייו.לקח להם זמן מה להתקרב אליו,לקבלו שוב כבנם.והיום היחסים ביניהם מצויינים.אז יש תקווה.נאור,יתכן שאתה יכול גם להעזר בפורום גאים/גאות,כאן בתפוז.
 
למעלה