לפתח חטאת רובץ:

לפתח חטאת רובץ:

מתהלך לי לאיטי,

ליבי אינו איתי,

מזמן שקע הוא

למרגלות תאוותי,

אחריתו מי ישורנו,

תהיתי לעצמי,

לא ארכו הרגעים,

והנה היא שוב עברה,

החלפנו מבטים,

ומשם לדרכה,

המשיכה בעודי,

את עיני בה נועץ,

ושואל את עצמי,

לפתח, חטאת רובץ?
 
למעלה