לפרשת השבוע
כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם וגו' העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל וגו' העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל וגו' (שמות ל. יב-טו). וברש"י לכפר על נפשותיכם, ג' תרומות שנכתב כאן וכו'. היינו תרומה אחת היתה כשמנאן כשהתחילו בנדבת המשכן, נתן כל העובר על הפקודים מחצית השקל שמהם היו האדנים. תרומה האחת אף היא היתה כשמנאן, והיה התרומה של מחצית השקל לקרבנות צבור והתרומה השלישית היתה נדבת המשכן, כל נדיב לבו יביאה. וחשבתי בהיות שהאדם המתגאה בעושרו, מחשב ערכו, אם הוא שווה כמו חמשה אנשים או עשרה או יותר. ולכן דווקא בעת המנין, כשמנאן לישראל, דווקא אז העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל. לומר שאין ערכו של העשיר יותר מערך כל אדם. וכמו"כ גם העני לא צריך לחשב שערכו הוא פחות משל זולתו העשיר. ולכן דוקא בנדבה הבאה למנין ישראל, העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. ואולי גם שקרשי המשכן לא היו יכולים לעמוד אפילו בהרבה בריחים לכל אורכם אם לא האדנים שהם הבסיס להמשכן. האדנים הם המכון לשבת קרשי המשכן, והם יסוד הקרשים. ולכן דוקא לאדנים, יסודי הבית עליהם המשכן עומד, היו לוקחים בשווה מכל ישראל. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. וכן קרבנות צבור ניטלו גם מכל ישראל בשוה כנ"ל. כיון שלכל ישראל העשיר והדל שווים. לא כן בנדבת המשכן שאינו הבסיס, ואין נדרש חלק כחלק לכל ישראל. ועכ"ז מנחת העני גם היא אינה דלה לפני המקום.
כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם וגו' העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל וגו' העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל וגו' (שמות ל. יב-טו). וברש"י לכפר על נפשותיכם, ג' תרומות שנכתב כאן וכו'. היינו תרומה אחת היתה כשמנאן כשהתחילו בנדבת המשכן, נתן כל העובר על הפקודים מחצית השקל שמהם היו האדנים. תרומה האחת אף היא היתה כשמנאן, והיה התרומה של מחצית השקל לקרבנות צבור והתרומה השלישית היתה נדבת המשכן, כל נדיב לבו יביאה. וחשבתי בהיות שהאדם המתגאה בעושרו, מחשב ערכו, אם הוא שווה כמו חמשה אנשים או עשרה או יותר. ולכן דווקא בעת המנין, כשמנאן לישראל, דווקא אז העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל. לומר שאין ערכו של העשיר יותר מערך כל אדם. וכמו"כ גם העני לא צריך לחשב שערכו הוא פחות משל זולתו העשיר. ולכן דוקא בנדבה הבאה למנין ישראל, העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. ואולי גם שקרשי המשכן לא היו יכולים לעמוד אפילו בהרבה בריחים לכל אורכם אם לא האדנים שהם הבסיס להמשכן. האדנים הם המכון לשבת קרשי המשכן, והם יסוד הקרשים. ולכן דוקא לאדנים, יסודי הבית עליהם המשכן עומד, היו לוקחים בשווה מכל ישראל. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. וכן קרבנות צבור ניטלו גם מכל ישראל בשוה כנ"ל. כיון שלכל ישראל העשיר והדל שווים. לא כן בנדבת המשכן שאינו הבסיס, ואין נדרש חלק כחלק לכל ישראל. ועכ"ז מנחת העני גם היא אינה דלה לפני המקום.