לפרשת השבוע...

לפרשת השבוע... ../images/Emo63.gif

פרשת השבוע - פרשת ראה, היא פרשה החביבה עלי במיוחד. לראשונה עליתי בה לתורה כנער בר מצווה, תוך כדי שקראתי את הפרשה כולה בציבור. פרשת ראה. בחירה חופשית. "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה: את-הברכה אשר תשמעו אל-מצות ד' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום: והקללה אם-לא תשמעו אל-מצות ד' אלקיכם וסרתם מן-הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא-ידעתם:" (דברים יא,כו-כח) רש"י מבאר:"את הברכה, על מנת אשר תשמעו", כלומר רק אם נשמע לדברי ד' נקבל את הברכה. אך יש לשאול כאן כמה שאלות: הכתוב פותח ב "ראה" - לשון יחיד, ואחר כך כתוב "לפניכם" - לשון רבים. ועוד: וכי לא רואים את הברכה, ומי טפש לעזוב את הברכה ולקחת את הקללה?! - ועיין "דעת זקנים", "אור החיים", ושאר מפרשים. ויש להוסיף ולומר, פעמים שאדם לא מבחין בין ברכה לקללה, ויש טשטוש תחומים, ונדמה לו שהברכה היא קללה והקללה היא ברכה, ופעמים שהברכה לזה היא הקללה לרעהו, וכן להיך. ולכן אומרת התורה "ראה" - הכל תלוי בך, אם תשכיל ותלמד את עצמך לראות ולהבחין בין האמת לשקר - תוכל להבחין בין הברכה לקללה, ואזי תוכל לבחור בברכה, ואם חלילה לא תשכיל, תבחר בקללה. ועל זה נאמר "ראה" - האר את עיניך ושכלך לבחור בטוב. וכי בשופטני עסקינן שלא יבחר בברכה?! - אלא שלא תמיד אדם יודע להבחין ביניהם, ולכן נכתב "ראה" בלשון יחיד, לחנך את האדם לראות את הטוב כמו שנאמר לעיל. ועוד יש לומר: אחד מסימני הברכה החשובים הוא כלשון רש"י - על מנת אשר תשמעו. כלומר היכולת לשמוע, להבין ולהשכיל - כאשר אדם מרגיל עצמו להקשיב לזולתו - זו הברכה הגדולה ביותר שניתן להשיג ועל זה אומר הכתוב: "את הברכה - אשר תשמעו, והקללה - אם לא תשמעו. ושמא יאמר האדם: אני איני מבין, והכתוב לא מדבר אלי באופן פרטי אלא על הכלל לכן מבאר ה"אבן עזרא": "ראה, לכל אחד ידבר". כל אדם מצווה להשגיח ולפקח על בחירתו, מתוך רצונו המלא וצתוך ראיה נכונה. ולזה נאמר "ראה" בלשון יחיד. ה"ספורנו שואל שאלה נפלאה: התורה כתבה כאן "ברכה וקללה", מה עם דרגות הבניים? - הלא במציאות חיינו ישנן דרגות ביניים רבות, לא הכל ברכה ולא הכל קללה? - על כך עונה ה "ספורנו": "ראה - הביטה וראה שלא יהיה ענינך על אופן בינוני כמו שהוא המנהג בשאר האומות. כי אמנם אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, והם שני הקצוות. כי הברכה היא הצלחה יותר מן המספיק, על הצד הטוב יותר, והקללה היא מארה מחסרת, שלא יושג המספיק, ושניהם - "לפניכם", להשיג כפי מה שתבחרו". כלומר, התורה מדריכה אותנו, לא לחפש תמיד את הפשרות והבינוניות כמנהג רוב העולם, אלא אדרבא לשאוף ולבחור באידיאל וללכת בדרך הטובה בדביקות, באמונה ובהתמדה. קיבץ ליקט והאיר: הרב יעקב שמעון שליט"א. מתוך האתר "נחלת צבי". שבת שלום ומבורך.
 
למעלה