נאמן למקורות
New member
לפרשת השבוע........./images/Emo63.gif
לפרשת השבוע - פנחס, מאת הרב עזריאל אריאל - אתר ישיבה. איש על העדה עומד משה רבנו ערב הכניסה לארץ, ומבקש למצוא יורש לעצמו. "יפקוד ה'... איש על העדה". מתוך פסוקי התורה לא ידוע לנו אם חשב משה על מועמד כלשהו. גם לא ידוע אם מישהו הגיש את מועמדותו לתפקיד רם המעלה. דבר אחד ברור היה להם לחז"ל מתוך דקדוק בפסוקי התורה: יהושע בן-נון לא הגיש מועמדות. על כן מצוה הקב"ה את משה: "קח לך את יהושע בן נון". לבד הוא לא יבוא. עליך "לקחת" אותו. ועדיין זוכרים אנו את תגובתו של יהושע כלפי מי שניבא על כך שמשה מת, והוא, יהושע, הוא שיזכה להכניס את ישראל לארצם. גם בפרשת וילך רואים אנו את תכונתו של יהושע. צריך לצוות ולחזור ולצוות עליו "חזק ואמץ". לא מנהיג טבעי הוא. להיפך: דמות של "אנטי-מנהיג", דמוקרט העושה את כל דבריו בעצת הזקנים. אך הקב"ה מצווהו: "חזק ואמץ, כי אתה תביא את העם הזה אל הארץ...": "קח מקל והך על קדקדן! דבר (מנהיג) אחד לדור!" כיצד א"כ מביאים אדם כזה לכך שיסכים ליטול על עצמו את הנהגת הציבור? הן כסף, כבוד ושררה אינם עומדים בראש מעייניו של המועמד, אשר מן הסתם היה מעדיף להמשיך לעסוק בסידור הספסלים בבית מדרשו של משה! חז"ל מביאים את הטיעון בו הציע הקב"ה למשה רבינו להשתמש לצורך השיכנוע: "אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום". זכות היא להיות "עבד לעם קדוש". זכות היא להיות שליח ה'. ואף שעצם ההנהגה קשה מאד, ואין עמה סיפוק וכבוד: "דע שטרחנין הם, סרבנים הם...". משה רבנו הוסיף עוד נופך משלו: "לקחו בדברים, והודיעו מתן שכר של פרנסי ישראל לעולם הבא". וכאן הדברים מודגשים עוד יותר. לא שררה נוטל עליו יהושע, אשר שכרה מובטח בצידה בעולם הזה, כי אם עבדות קשה וכפויית טובה, אשר אין לה שכר כי אם מיד ה'. "וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה, הקב"ה (ורק הוא...) ישלם שכרם".
לפרשת השבוע - פנחס, מאת הרב עזריאל אריאל - אתר ישיבה. איש על העדה עומד משה רבנו ערב הכניסה לארץ, ומבקש למצוא יורש לעצמו. "יפקוד ה'... איש על העדה". מתוך פסוקי התורה לא ידוע לנו אם חשב משה על מועמד כלשהו. גם לא ידוע אם מישהו הגיש את מועמדותו לתפקיד רם המעלה. דבר אחד ברור היה להם לחז"ל מתוך דקדוק בפסוקי התורה: יהושע בן-נון לא הגיש מועמדות. על כן מצוה הקב"ה את משה: "קח לך את יהושע בן נון". לבד הוא לא יבוא. עליך "לקחת" אותו. ועדיין זוכרים אנו את תגובתו של יהושע כלפי מי שניבא על כך שמשה מת, והוא, יהושע, הוא שיזכה להכניס את ישראל לארצם. גם בפרשת וילך רואים אנו את תכונתו של יהושע. צריך לצוות ולחזור ולצוות עליו "חזק ואמץ". לא מנהיג טבעי הוא. להיפך: דמות של "אנטי-מנהיג", דמוקרט העושה את כל דבריו בעצת הזקנים. אך הקב"ה מצווהו: "חזק ואמץ, כי אתה תביא את העם הזה אל הארץ...": "קח מקל והך על קדקדן! דבר (מנהיג) אחד לדור!" כיצד א"כ מביאים אדם כזה לכך שיסכים ליטול על עצמו את הנהגת הציבור? הן כסף, כבוד ושררה אינם עומדים בראש מעייניו של המועמד, אשר מן הסתם היה מעדיף להמשיך לעסוק בסידור הספסלים בבית מדרשו של משה! חז"ל מביאים את הטיעון בו הציע הקב"ה למשה רבינו להשתמש לצורך השיכנוע: "אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום". זכות היא להיות "עבד לעם קדוש". זכות היא להיות שליח ה'. ואף שעצם ההנהגה קשה מאד, ואין עמה סיפוק וכבוד: "דע שטרחנין הם, סרבנים הם...". משה רבנו הוסיף עוד נופך משלו: "לקחו בדברים, והודיעו מתן שכר של פרנסי ישראל לעולם הבא". וכאן הדברים מודגשים עוד יותר. לא שררה נוטל עליו יהושע, אשר שכרה מובטח בצידה בעולם הזה, כי אם עבדות קשה וכפויית טובה, אשר אין לה שכר כי אם מיד ה'. "וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה, הקב"ה (ורק הוא...) ישלם שכרם".
