לפרוק את היום..

[2beme2]

לפרוק את היום..

וכמה טוב שיש כאן אותכם.. פפפפ איזה יום..האמת שיומיים...האמת שבסופש.. נסעתי סופש לחברה,הרגשתי כל הזמן מוזר,כאילו אני לא מכירה את המקום וכבר הייתי בו אלף פעמים. חזרתי בכוונה בשבת בצהריים כדי לחזור לחזור הביתה ושיהיה לי זמן הסתגלות בבית כדי שראשון יהיה מאוזן לי..ממש...מאוזן אנכי... זה התחיל בדא ז'וואים קטנים,כאלה שאני יכולה לעמוד מולם ולסלק אותם ממני ברגע של מחשבה ורוגע. זה המשיך בכאלה שהעמידו אותי במקום וגרמו לי להזיעה. ראשון היה עייף,עייפות שהרגשתי שאני נרדמת בעמידה.. היום כבר הצלחתי להתעורר מוקדם,לנהל סדר יום,ובכל זאת,כל הזמן,בין לבין,נפילות מתח כאלה מעייפות שנגמרו לי הבטריות עוד לפני שהתחלתי לפעול. לפני לא הרבה זמן חזרתי מהלוויה של דוד יקר,הכל היה בסדר עד שהגענו לאהל אבלים.כל כך הרבה אנשים ורעש של דיבורים,החום מהתנורים,הרגשתי חולשה בברכיים וכל הדיבורים הפכו למילמולים. תפסתי את אמא שלי ואמרתי לה שאני הולכת.לא מליחה עמוד מול זה. עכשיו אני כבר בבית,אחרי כוס תה,ועדיין,כל הזמן הראש..מחובר ולא לעצמו..מתנתק ולא...מעייף כל כך... וזהו..נראה לי ארוחת ערב ולסגור את היום.. תודה לכל המאזינים הנאמנים.. שיהיה ערב נעים וטוב לכולם

 

[Sigal H]

הוי...

משתתפת בצערך. מקווה שתרגישי טוב במהרה. אולי תוכלי לקחת יום חופש מחר, לנוח ולהתאושש קצת?

 

[2beme2]

תודה סיגל

אני סוג של עובדת מהבית אז..כן...יש לי את הפריוולגיה לנוח בצהריים..אבל מנוחת צהריים עושה לי לא טוב,היא מחליפה לי יום,מוציאה אותי לגמרי מאיזון...אבל זה יהיה יום קל.. ותודה.. שיהיה המש שבוע מנעים

 

[חייםלוי]

תנוחי כמה שאפשר. הגוף אומר לך בדיוק מה הוא

רוצה וכדאי מאוד להקשיב לו

 

[2beme2]

תודה חיים

 

[icehand3]

אני משתתפת בצערך

אני יודעת בדיוק איך את מרגישה. היו לי את אותן תחושות בדיוק כשסבתא שלי נפטרה לפני כחמישה חודשים. הרעש שנהיה עמום, והחום, והתשישות. וגם בכיתי כל כך הרבה שהראש שלי פשוט התפוצץ. אז קחי נשימה, תנוחי, תשתי הרבה ותאכלי איזה משהו מתוק. אני מקווה שיהיה בסדר

 

[2beme2]

תודה ICE

זה בהחלט מה שאני עושה.. שיהיה שלישי פעמיים לפחות כי טוב