תופעה מוכרת למדי
כל העשן והכבול קצת קשים למתחילים, היו גם לי.
אחר כך מתחילים להתרגל, והרבה פתאום מתלהבים מהם. לי זה מעולם לא קרה עם לאפרויג, עד היום אני לא נהנה מה-10 למשל, אבל כן עם לגבולין, בהחלט.
זה ממשיך עם פצצות שרי במקרים מסויימים, ולוקח כמה שנים עד שזה אולי קצת מתחיל לעייף ומתחילים לחפש מורכבות ופרטים עדינים בויסקים שפעם לא ממש הבנו.
ראיתי הרבה חברים עוברים את התהליך הזה, ואני מזהה אותו בעצמי גם כן. היום אני במקום שאני נהנה במיוחד מויסקים מחביות במילוי שני (refill), בורבון או שרי, שהתיישן בהן זמן לא קצר תזקיק פירותי מאוד - לונגמורן, מורטלאך, גלן קית׳. גם קלינליש. כמובן שמדי פעם גם פצצת עשן או שרי מזדמנת, אבל פחות מבעבר.