לפרוייג חוזק חבית

tuvia444

New member
לפרוייג חוזק חבית

מה היה החוזק של הלפרוייג ח"ח לפני שייצרו אצוות, היה אחד שהיה נחשב מוצלח מאוד. ראיתי 55.7%, זה זה? אם לא הוא, הוא נחשב מוצלח? ראיתי במחיר טוב.
אולי זה היה 57.8%?
תודה
:)
 

מני.ת

New member
כן, זה עם הפס האדום.

תחטוף ! אחד הויסקים המוצלחים, בכל רמת מחיר.
 

מני.ת

New member
בדקתי. יש להם רק בקבוק אחד.

וזה לא במנהטן, אלא בעירה מסויימת בניו יורק (המדינה)
 

מני.ת

New member
תבקש מהחבר שיעצור בחנות בBroadway

ויקנה לך את הטאליסקר 175. לא תצטער.
 

מני.ת

New member
הזמנתי את הבקבוק וקיבלתי אותו.

לפני שקיבלתי אותו שאלתי אם הם יכולים להשיג עוד, והם אמרו שאין בעיה אבל זה יעלה 65 דולר. שמחתי מאד אבל החלטתי לחכות עד שאקבל את הבקבוק לפני שאזמין ארגז (מאד היה מוזר לי שאפשר להשיג עוד מהם).
היום קיבלתי את הבקבוק ולמרבה האכזבה, למרות שלא הייתי מופתע מאד, הבקבוק אמנם עם פס אדום, אבל כתוב גם שזה Batch 5 מ2013.
כך שלא הפסדת כלום...
 

knappertsbusch

New member
לא כל כך מבין את השאלה

אם לא כתובה שום אצווה, תחטוף, זה המקורי האגדי.
יש אצווה? תחטוף בכל מקרה.
 
האמת היא - גם 55.7 וגם 57.3

היו כמה גירסאות 'פס אדום' לפני שהתחילו למספר אותן, וכולן טובות מהחדשות.
ה-57.8 היא הממוספרת הראשונה, batch 1.

אומרים שגירסה קודמת לפס אדום, פס ירוק, היתה אפילו טובה יותר!
 

down under

New member
א-פרופו לאפרוייג

האם אתם מכירים (או אולי לכם עצמכם זה קרה) אנשים שהיו סולדים/שונאים את הויסקי הזה שתוך כמה חודשים הפכו להיות
אוהדים מושבעים שלו?

לי זה קרה.
עד לפני שנתיים ורבע בכלל לא שתיתי אלכוהול (חוץ מבירה ויין).
החל מלפני שנתיים ורבע התחלתי עם אלכוהול ובעיקר ברנדי/קוניאק. לויסקי לקח לי די
הרבה זמן להתרגל ואפילו לאהוב. משהו כמו כמעט שנה מהרגע שהתחלתי לשתות אלכוהול של ממש ועד שהפכתי לאוהב ויסקי.
גם כשכבר התחלתי לאהוב ויסקי, בעיקר העדינים סטייל גלנפידיך, גלנליווט, גלנמורנג'י ובלוויני ממש נגעלתי מהלאפרויג.
אבל כיום, בחודשים האחרונים, התחלתי ממש לאהוב את הויסקי הזה על שלל גרסאותיו. הרגיל בן ה-10, רבע חבית, פדרו חימנס. לצערי שתיתי רק את ה-3 גרסאות הללו
ולא את ה-15 וה-18 ואת הח"ח.
זה רק אני או שזו תופעה מוכרת?
 
תופעה מוכרת למדי

כל העשן והכבול קצת קשים למתחילים, היו גם לי.
אחר כך מתחילים להתרגל, והרבה פתאום מתלהבים מהם. לי זה מעולם לא קרה עם לאפרויג, עד היום אני לא נהנה מה-10 למשל, אבל כן עם לגבולין, בהחלט.

זה ממשיך עם פצצות שרי במקרים מסויימים, ולוקח כמה שנים עד שזה אולי קצת מתחיל לעייף ומתחילים לחפש מורכבות ופרטים עדינים בויסקים שפעם לא ממש הבנו.

ראיתי הרבה חברים עוברים את התהליך הזה, ואני מזהה אותו בעצמי גם כן. היום אני במקום שאני נהנה במיוחד מויסקים מחביות במילוי שני (refill), בורבון או שרי, שהתיישן בהן זמן לא קצר תזקיק פירותי מאוד - לונגמורן, מורטלאך, גלן קית׳. גם קלינליש. כמובן שמדי פעם גם פצצת עשן או שרי מזדמנת, אבל פחות מבעבר.
 

down under

New member
שיט, חשבתי כבר שאני ייחודי...

תודה וולרון בכל מקרה על תשובתך.
נתראה מחר בטעימות.
 

tuvia444

New member
אצלי לפרוייג היה אהבה ממבט ראשון

אני זוכר איפה הייתי כשפתחתי אותו, יום שישי רק לפתוח ולהריח. אני שותה בשבת. הרחתי את השעם - נדלקתי!!!
 

down under

New member
יש לי חבר מהעבודה

שהויסקי הראשון שהוא קנה היה האיילה מיסט 17 והשני היה הלאפרוייג 10.
הוא על ההתחלה התלהב מהמעושנים.

זה קרה כמה ימים אחרי שהיינו בנורמה ג'ין והוא הלך למסלול הטעימות. הוא גלה שהוא אוהב מעושנים
על הפעם הראשונה שהוא שתה ויסקי.
כמה ימים אח"כ הוא הלך וקנה את האיילה מיסט 17 וכמה ימים אחרי האיילה מיסט הוא קנה את הלאפרויג 10.
לא נתקלתי בעוד הרבה כמוהו שממש קריעת הבתולין שלהם בויסקי היתה עם מעושנים ושהם אהבו את זה...
 

yoavge

New member
אני כזה

הסינגל מאלט הראשון שלי היה לפרוייג QC. הפיל אותי לקרשים ואז קניתי אחד כזה ולגבולין 16
 
למעלה