לפעמים
כשעצוב,ואין חשק לדבר עם אף אחד, אנחנו מוצאים את עצמנו משוחחים עם אנשים שלא מוכרים לנו. לפעמים כשנשבר ה
, השיחה עם הלא מוכר, מעיפה אותנו לקצה אחר של העצב, מקום בו העצב מוצא לו מקום מנוחה. ושיר אחד או שניים שנשלחים מתוך מחווה של שיתוף, יכולים להיטמע בך וללבוש צורה על העצב שלך, ובכך להרגיע את המחשבות, להשכיח לכמה דקות את הבעיות. וזה עושה טוב, זה משפר במקצת את היאוש. לדעת,שאיפה שהוא במקום אחר על המפה,יש מישהו שלא מכיר אותך, אבל זורם איתך, מבלי להרגיש שלא בנוח, מבלי להרגיש כאובייקט לבת/בן זוג פוטנציאלי,שיחה בה לא צריכים לשווק את עצמנו, שיחה אמיתית וכנה. ככה סתם שיחה מהלב, ככה סתם שיחה קלילה ומצחיקה, ככה סתם פתיחות שלא תמיד מובנת,ונושאים המתגלים כמשותפים. ומחייכת
לך איש
(מופתע נכון?
)
כשעצוב,ואין חשק לדבר עם אף אחד, אנחנו מוצאים את עצמנו משוחחים עם אנשים שלא מוכרים לנו. לפעמים כשנשבר ה