לפעמים...

[ליאם63]

לפעמים...

מילים מילים , משפטים שלמים, ים במחשבות לפעמים יש כל כך הרבה מחשבות שרצות מילים שמתרוצצות בתוך הראש.... אך כשבאים להוציא אותך אל הכתב כאילו התאיידו לחלוטין... אתן מכיורת את זה?

 

[פאמקי]

בהחלט כן...

ואז מישהי/ו כותבת, וכאילו לקחה את המילים מתוכנו...

 

[טורטיתת]

כל כך קשה לכתוב דמעות

מכירה טוב מאוד, כל כך קשה לכתוב דמעות. האצבעות מוכנות מונחות על המקלדת דף ה-WORD פתוח כבר שעות, כמו גלים שנשברים אל מול שובר הגלים, כך נבלמות אצלי המחשבות כבר כמה שעות וכלום לא יוצא. התחלתי לחפש תירוצים וסיבות, אפילו שיניתי את תנוחת הישיבה, קמתי ישבתי, הלכתי חזרתי שוב, אבל הדף נשאר ריק, פתאום הבנתי המוות משאיר בנו ריקנות. למרות שלא ממש הכרתי את רויטל אני מרגישה ריקה נשארתי בלי מילים, כואב לשמוע על בחורה צעירה שרגבי עפר מכסים אותה ושלט עם שמה מונח על הר החולות אי שם בבית המתים –קברות. המוות הוא דבר אכזרי בכל גיל, הוא משתק אותנו הוא מתסכל אותנו ומשאיר אותנו ריקים מתוכן. כמעט התאדו המילים אבל הצלחתי להרגיש את הכאב שלך ליאם, מאחלת שלא נדע עוד צער, נתחזק ונחזק את מי שצריך, החיים לא צפויים משתנים בשניות שנדע לנצלן בדרך מועילה וטובה והכי חשוב שנאהב. שבוע טוב