בכל ל``ג בעומר זה קורה...
ובכל פעם שהכאב מחליט להתנחל... שאין בי כח אין חיות רוצה לברוח לאן? איך? מתי? היכן? למה דוקא - אתה...? כה עייפה, לא נותרה בי אף טיפה... לא נשאר ולו קמצוץ תוכי שבור תוכני רצוץ כאן לשקוע בשינה גואלת מתוקה לברוח... ובאחת: מתרוממת, מקיצה, אותך רואה, מחייך מאי שם כאומר: ``היי, אחות שלי יפה, הרימי ראש, סנטר הבליטי, גו זקוף, חזה מתוח... קדימה, למה את מחכה...? עבודה רבה לך מחכה!`` באחת מוחה דמעה בעיניך מציצה ורואה: אח יקר שלי לא השתנית, ולו בנימה, שולחת לך נשיקה אדירה, שלך באהבה - אחותך. אוסי. עברת כל כך הרבה...בגיל כה צעיר - ואין מנחם... מחבקת.
