לפעמים קורה שאתם....

[קושקושית מתולתלת]

לפעמים קורה שאתם....

פוגשים מישהו מישהי וממש נדלקים עליו עליה....! אתם מתחילים להכיר ורואים רק את כל מעלותיהם הטובות, עד שאתם מרגישים כל כך בעלי מזל כשאתם מגלים שגם הצד השני מעוניין.... אך, לפעמים לרוע המזל אנו צריכים לצאת מ"הבועה הוורודה שלנו"....... כי הצד השני רק יכול להשלות אותנו בהתעניינותו לגבי הקשר מתוך אינטרסים שונים..... או שלפעמים הצד השני עדיין לא החליט מה הוא רוצה מהקשר או אם בכלל הוא רוצה קשר אתנו........... איך תדעו מה לעשות? איך לא תיפגעו? 1) כשהם לא מחזירים טלפונים או הודעות SMSאו הודעות איסיקיו וכו'.. 2) כשהם מתחילים לגמגם בקשר לשאלה מהותית... 3) כשהם אדישים 4) כשהם עסוקים....כל הזמן........ 5) כשאתם רואים אותם יוצאים עם אנשים אחרים.... 6) כשאתם אומרים: 'אני אוהבת אותך' והם לא אומרים בחזרה. 7) כשאתם מרגישים יותר דומיננטיים בקשר...יותר יוזמים...יותר עושים...קובעים...אומרים...יותר חושבים... 8) כשאתם שואלים שאלות חשובות לגבי המצב ביניכם ומקבלים תשובות אחרות- הם משנים נושא... 9) כשיש רק מילים ללא מעשים... 10) כשאתם מרגישים שמה שאתם רוצים מהקשר- הם לא.... אם למשל אתם רוצים קשר רציני...והם לא... אתם תירצו יותר לצאת- להיראות- להקדיש יותר זמן..ואילו הם ירצו "לבלות יותר במיטה". 11) אם אתם מרגישים בקשר מצוקה ...כאב...בדידות... 12) כשאתם מרגישים שאתם לא יכולים לסמוך... 13) לא יכולים לדבר יותר... 14) הצד השני לא מכבד אתכם... 15) הצד השני לא מקשיב... 16) אתם לא משוחחים באופן חופשי- אין זרימה- אין כימיה.... 17) לא טוב לכם ביחד יותר- רבים כל הזמן וכו'..... משפטים כאלה יאירו לכם את "הנורות האדומות": 'אני נורא מצטער/ת'. 'זה לא יקרה שוב...' (וזה קורה שוב ושוב..) האשמה תמידית -'הכול בגללך!' (בצורה אובססיבית) 'תרקדי רק איתי', 'תדברי רק איתי'- "אחרת אתה תראיתראה מה אני אעשה לך.....כואב יותר ממה שהיה אתמול". (אלימות ?! , קנאות , רכושנות ?!) איומים -'אם לא...אז... (הצבת תנאים כל הזמן) '.....,'אז נדבר כבר מתישהו'...., 'תראיתראה.....אני ממש עסוקה אז אני אתקשר יותר מאוחר'.... (נפנוף ? ) 'אממממממ.....כבר נראה........כן......אולי...מתישהו....(גמגום) 'יו...נהייה מאוחר- אני חייבת לזוז..' (תרוץ למה ללכת ?! ) 'תשמעיתשמע...משהו לא מסתדר...לא עובד בינינו בזמן האחרון....' (סיום קשר...) אז תוותרו...כי הכול היה אשליה אחת גדולה- מה שרציתם למעשה לא היה קיים כלל- עד כמה שזה כואב! וכמו שאומרים: "יש הרבה דגים בים"....אז תמשיכו הלאה החיים טובים מכדי לשבת בבית ולחשוב על מישהו או לבכות על מישהו שאפילו לא מגיעה לו דקת מחשבה!

 

[קושקושית מתולתלת]

לכל אלו שנפגעו..

בפני כל אחד מאיתנו עולה השאלה....אחרי פרידה קשה מכל סוג שהוא...כמה זמן ייקח לי עכשיו להתגבר? מה אעשה? איך יהיה המחר? ולא...אם ניסיתם להתכחש למצב ולהגיד שהכל בסדר ושאנחנו שמחים ועליזים יותר מתמיד.... כל מי שהיה שם נוכח לדעת שאי אפשר לברוח...האבן תמיד תשב בליבינו...תמיד תבצבץ בעיתוי הכי לא נוח... לכל אחד זה קשה, יש כאלה שמראים זאת ויש כאלו שלא, יש כאלו שלוקח להם זמן מועט להתגבר ויש כאלו שלוקח לפצע להגליד זמן רב, לעיתים זמן רב מכפי שהם חשבו שייקח. קשה להתקדם הלאה... לקחת את הסיכון הריגשי העמוק שוב, שמא הפעם לא נוכל לעמוד בו שוב ואין לדעת כיצד נוכל המשיך בפעם הבאה... מכיוון שבקושי הצלחנו להחזיק את עצמנו הפעם... מצד אחד זו טעות להמשיך הלאה עם פרטנרים אחרים כאשר אנחנו יודעים שלא התגברנו, ומצד שני זו טעות להיכנס לתוך דיכאון, מה הצעד הנכון שניתן לעשות לאחר פרידה קשה וכואבת אם כן?! לפי דעתי הצעד הנכון ביותר, הוא קודם כל להיות אמיתיים עם עצמנו, כל אחד מאיתנו צריך קודם כל לפני שהוא "קופץ" לקשר חדש, להכיר את הפחדים שלו, "לעשות לעצמו סיכום" של הקשר הקודם, להפיק לקחים מהניסיון הכושל, ולפיכך להבין שגם אם נכשלנו פעם או יותר בתחום האהבה, אין זה אומר שצריך לוותר... אלא להתחיל להאמין מחדש באהבה! אל תרגילו את עצמכם לחיים ללא אהבה, אתם תסבלו יותר! הפיקו את הניסיון שצברתם... כך שההתייחסות לקשר או הקשרים הקודמים תהייה מעין "דמי הלימוד שלכם"... לפיהם תדעו לקשר או הקשרים הבאים את הצעדים הנכונים לבניית קשר בריא, הרמוני ושלו עם הבן הזוג העתידי המתאים! ואלו שחושבים שהם לא רוצים להתנסות אף פעם בנושא האהבה, משום שייאבדו את עצמם בפעם הבאה שייפגעו, אתם טועים! זוהי טעות חמורה לחשוב באופן הזה משום שבסך הכול אהבה היא לא מלכודת טרגית כפי שהיא נראית לכם, אתם אלו שמכניסים את עצמכם למלכודת הטרגית אם אתם חושבים בצורה כזו! משום שמי ש"קופץ" לקשר במהירות רבה רק כדי לשכוח מהקשר הקודם, מחבל בסיכוייו לאהבה אמיתית וכנה! ההסבר הכי הגיוני לכך, הוא שאהבה יכולה להיות דבר נפלא, בטוח, שלו, הרמוני, ויציב רק אם שני בני הזוג אמיתיים לגבי עצמם ולגבי הקשר, מכירים את הפחדים הפנימיים שלהם ומודעים להם, להעריך את עצמם, ולא לבטל את זהותם,ולאהוב את עצמם ומי שהם- כי רק אהבה מביאה אהבה! ותזכרו! ביום שנשבר לב , יכול גם להיפתח הלב מחדש, ואז הרבה דברים מופלאים יכולים לקרות ולהתגלות מחדש.........

 

[קושקושית מתולתלת]

כיצד להתמודד עם פרידה כואבת וקשה???

לכל אלו שלבד בחג האהבה והמחשבות עולות... קודם כל: חישבו בצורה אופטימית: יש דברים שנועדו לקרות, ויש דברים שלא.... ומכאן שאם חוויתם פרידה קשה מבן זוג- אל תיכנסו לדיכאון קשה, ואל תגידו שלא שווה לחיות יותר בלעדיו, עד כמה שזה קשה- אני לא ממליצה לעשות ולהגיד דברים מסוג זה נסו להמשיך את חיי השגרה, המשיכו לחייך: מה שהיה היה וטוב שהיה, ואם נגמר – או שאתם סביר להניח לא זוג מתאים, או שבעתיד תיפגשו בדרך הגורל של ייעודכם הניצחי, ותחזרו "לזוגיות המושלמת והאידיאלית שלכם". עדיין לא עוזר לכם לנסות לחשוב בצורה חיובית? אתם לא מצליחים להתרכז בשום דבר בחייכם? עשו דברים שאתם אוהבים, ובמיוחד היו עם אנשים שאוהבים אתכם ומעריכים אתכם, אל תדאגו: "יש הרבה דגים בים"- זה לא היה הדולפין שלכם כנראה... ואתם תמצאו את שלכם יום אחד, באמונה שלכל אחד ואחת מאיתנו יש את הנשמה התאומה שלו. "טיפ נוסף" – שהייתי רוצה לייעץ לכם הוא שאני מאמינה, שעד שלא מאבדים או כמעט מאבדים מישהו- לא מעריכים אותו מספיק, לכן, לפעמים פרידות וחזרות עד כמה שהן מבלבלות, טראומטיות וקשות הן טובות במידת מה- כדי להראות לנו עד כמה אנחנו אוהבים בן אדם מסויים, לחוות עולמות אחרים- כדי לראות שמצאנו כבר את העולם הכי אידיאלי ... לסיכום- אני מקווה שעניתי לכם לפי מידת הצורך על נושא ההתמודדות עם פרידות: אני ממליצה בחום רב לנסות לא להרוס את חייכם רק בגלל בן אדם אחד שלא העריך אתכם כפי שאתם- משום ששקיעה בדכאונות היא הדרך הכי גרועה של ההתמודדות, אם מישהו "בורח" לכם ולא נשאר מספיק זמן כדי להעריך אתכם ולהכיר אתכם- אז כנראה שהוא לא ראוי לכם והוא לא אהבתכם הגדולה....