לפעמים כשהתקווה..

דספרדו..

New member
לפעמים כשהתקווה..

הולך לאיטו ברחוב הריק.. מזמזם נעימה מוכרת בלי משים, ידיו תחובות עמוק בכיסים אגלי זיעה נראים על מצחו, הוא שומע רק את הד צעדיו ולפעמים נדמה לו ששומע מכונית מרוחקת אבל אינו בטוח, מרים את עיניו ורואה את הגן הציבורי ומחליט שזהו מקום טוב מספיק, מכוון צעדיו לשם מתיישב על ספסל ציבורי מתחת עץ עבות מוסתר מעיני הציבור {לא שיש מישהו בחוץ בשעה חמה שכזו אבל.. שיהיה} מרוקן את כיסיו ובוחן את רכושו הדל, קופסת סיגריות מעוכה מצית שעומד להיגמר ארנק ישן וסכין מטבח גדולה חדשה נוצצת {חדה?!} דמותו משתקפת אליו מעוותת משהו מרצדת משהו מעל הלהב המבריק שם לב לזיפים השחורים לעיגולים תחת עיניו השיער הפרוע אוחז בסכין {מרגיש מוזר לשבת תחת ספסל וסכין גדולה בידו} אח!! טיפת דם מופיעה על אצבעו.. בלי משים נחתך מכניס את האצבע לפיו בתנועה חדה קורע את תפר מכנסיו עד למעל ברכו, חולץ נעליו ``אבא``!! נשמע קול ילד במעלה הרחוב, בעקבות הקול מופיע ילד כבן שמונה או תשע מכנס קצר חולצת טריקו ונעלי התעמלות ``סליחה אדוני.. `` ``אולי ראית פה מישהו מסתובב?`` אהה.. לא! לא ראיתי אף אחד בזמן האחרון הילד מביט על הסכין בעניין ``אתה מתכוון להתאבד``? מוציא מסטיק מכיס מכנסיו.. מקלף את העטיפה משליך אותה, קולות לעיסה נשמעים.. מפתאום להתאבד?? ``אז למה לך סכין?`` הילד נראה מאוכזב משהו.. מחייך לעצמו.. באמת נראה מוזר למדי לראות איש עם חזות כשלי וסכין ביד {מהרהר} נו פשוט מאוד נשברה לנו ה-סכין.. אז קפצתי לקנות ``אהה..`` {פולט הילד} ``טוב הלכתי`` .. מתרחק במשיכת כתף משועממת.. מביט בילד המתרחק.. {``לא ממש טעית חבוב``..} למחרת הילד יושב ואוכל טוסט, אביו יושב לידו וקורא בקול הודעות מעיתון המקומי ``נמצאה גופת גבר כבן 40, כנראה התאבד בעזרת סכין מטבח..`` הילד מקמט מצחו.. משהו מציק לו בקשר לידיעה הזו אבל הוא לא יודע מה.. ``ספר אבא על הופעות שיש בקניון`` ולוגם שוקו קר מכוס גדולה..
 
לאבד כל תקווה..

בדרך כלל זה קורה כשאדם לבד, בלי כל חברה. נורא.. מה שיותר עצוב הוא שמקרים כאלה קורים במציאות, בוורסיה זו או אחרת. ----------------- סתם הערת אגב: מאה שנה אתה לא כותב וכשאתה כבר את עושה זאת אז דכאון ועצב????? מה פה קורה פה???? רקדנית (באמת מודאגת...)
 

דספרדו..

New member
גברים אוהבים בעלי חיים?אהממ.. אולי

פגישת השכנים/דיירים מבניין מספר 15 ברחוב עמליה בתל אביב, כולם התאספו לקבל את השכן החדש, כולם מחויכים.. רוחמה הביאה עוגות, ברכה פירות.. מסובים כולם בשלווה מעושה.. לוחצים ידיים אחד לשני ולשכן {כמובן} מרכלים קצת על הבניין הסמוך.. על הבחירות שהיו.. המצב המחורבן.. על הילדים של ..שנסעו לחו``ל ציון השכן הרומני מקומת הקרקע לוחץ יד לשכן החדש ושואל לשלומו ומתעניין אם התאקלם.. ``אם התאקלם? חה! ממלמל לעצמו מקלל מתחת לשפמו את השכן החדש והנודניק הזה מלמעלה וכבר מחייך חיוך מרוצה {שהשכן אגב סבור שזה חיוך מסביר פנים} כשחושב על הרגע שיפגוש את רוחמה השכנה הטריפולטאית שאמרה שהשכן החדש דווקא נראה נחמד והוא כבר יגיד לה ``אמרתי לך``!!! {והיא אף פעם לא מקשיבה זו.. הוא מוסיף} יקוב הזקן מקומה ראשונה בא וטופח על גבו של החדש מפטיר ברכה ``שיהיה במזל טוב`` ומתרחק בכבדות ומהנהן לעצמו וממלמל שהצעירים של היום זה לא מה שהיה פעם! ברכה! הוא קורא לאישתו בשקט ומסמן לה להתקרב.. תגידי לי, לאן נגיע? לאן? ומה יהיה עם הבנדיט הצעיר הזה?? ברכה מחייכת {היא כבר רגילה לקיטורים האלו של יקוב} ``כבר שכחת איך אתה היית כשהיית צעיר? מפטירה.. וממשיכה לחלק בין השכנים פירות טריים מקערה שנושאת בידה ``תאכלו תאכלו זה בריאות! יוסי בסרבל {רק חזר מהעבודה} מנופף לחדש לשלום וחוזר לשיחה החשובה מאוד עם חיים, ``סאמו` זה`` מקלל חיים שרק קם לפני חמש דקות לקראת משמרת הלילה.. אני מת מעייפות! הוא היה חייב דווקא היום להפגיש את כולם? אבל שמע יוס.. ראית את אשתו.. אהמממ?! ``תפסיקו לרכל כבר`` צורחת רוחמה מהעבר השני.. ובואו לאכול איזו עוגה ותכירו את החדש!! אז מה את אומרת? היא שואלת את רונית אשתו של יוסי איך זה שגרים שנים על גבי שנים ועדיין כלום לא מצליח לאחד אותם!! {מפנה סנטר לכיוון הגברים המפוזרים כל אחד בפינתו} ``או`` פולטת רונית.. ``תגידי רוחמה`` את לא שמה לב למשהו מוזר? תראי איך כולם התאספו פתאום! יוסי וחיים ויקוב וציון ו.. ו.. {כל השכנים הקיצר} כל אלו שלא מדברים כמעט אחד עם השני.. פתאום עומדים שקטים ומחויכים בחבורה??? באמת מוזר עונה רוחמה.. ``בואי נבדוק מה קורה שם`` מושכת את רונית במרפקה.. בינתיים החבורה {השכנים הזכרים ברור} עומדת ועל כולם הבעה מורעבת וחנפנית ומחייכים ואפילו מניחים אחד על השני יד חברית ומחליפים טפיחות ולחישות וצחוקים.. מה מאחד את כל אלו, סאמק??? אחרית דבר טוב, מסתבר שלשכן יש גם כלב קטנטן וחמוד.. חום כזה צמרירי.. שכמעט לא נובח וממש ממש ידידותי ומקשקש בזנבו וכל החברה מתאספים מסביבו.. ממש אוהבי בעלי חיים מסתבר, תודו שזה יפה או מה? טוב לא בטוח אבל יכול להיות אולי.. אולי.. שבגלל שהכלב צמוד לאשתו הפיגוזית של השכן?? לאאאאא מפתאוםםםםם !!! ``גברים אוהבים בעלי חיים``!!
 

Mאיה

New member
מנסה להגיב...אבל,

אתה לא מאפשר... רגע אחד מדבר על מוות...רגע שני על (בעלי)חיים...
 

דספרדו..

New member
את באמת חושבת ש..?

שיש שוני גדול בין מוות וחיים? או בין שני הסיפורים? אז אחד מספר על מוות ןלא שהמוות זה האישיו פה אלא החיים שזורמים על אף המוות.. והשני מספר על החיים.. נכון בצורה הומוריסטית משהו אבל לא ממש שונה מראה שהעולם לא משתנה ולא ישתנה ממש.. אנשים מתנהגים דומה בכל מקום לא משנה כמה תקוות יש להם.. לא משנה הגשמה או החמצה.. הכל זורים בעיקרון נו טוב, לפחות הנהר של החיים ככה אולי להראות שיש כמה זויות לכל דבר או מקרה שניתן לראות אותו שונה בכל פעם כשמשנים זווית ראייה וואו נסחפתי קצת? B-)
 
למעלה