הקוראת בתותים
New member
לפעמים זה נמאס
נמאס מעשרות הטלפונים ביום, נמאס מדייטים חדשים, נמאס להכיר אנשים חדשים, נמאס מהחיים המטרופים האלו של הגרושה, נמאס מהתיזוז הבלתי פוסק כל היום, מהסיפורים על אהבות חדשות וכמה ימים אחרי על האכזבות החדשות, נמאס שכולם כאילו רוצים ובעצם אף אחד כמעט לא מצליח, נמאס מהביקורתיות שדבקה בי יום אחרי הגט מהחיפוש האין הסופי הזה אחרי משהו שלא בטוח שקיים בכלל, נמאס לישון מאוחר, נמאס להתפזר בעבודה בין מיילים לשיחות טלפון ועוד SMS מזורגג, נמאס מבית המשוגעים הזה שלא היה קיים בנישואים. לפעמים אני רוצה לחזור הביתה ולא לגמור את היום בטלפונים עד אחרי חצות, לפעמים אני רוצה לחזור הביתה ולא לשמוע את הטלפון מצרצר בשעה שאני מנסה להיות רק בשביל הילדים שלי, לפעמים אני רוצה לסיים את היום לעשות מקלחת ולשקוע בספר בלי שום הפרעה... לפעמים בא לי שיהיו לי את החיים הכי משעממים בעולם.... לפעמים אני כל כך מתגעגעת לשגרה. לפעמים, כמו למשל עכשיו
נמאס מעשרות הטלפונים ביום, נמאס מדייטים חדשים, נמאס להכיר אנשים חדשים, נמאס מהחיים המטרופים האלו של הגרושה, נמאס מהתיזוז הבלתי פוסק כל היום, מהסיפורים על אהבות חדשות וכמה ימים אחרי על האכזבות החדשות, נמאס שכולם כאילו רוצים ובעצם אף אחד כמעט לא מצליח, נמאס מהביקורתיות שדבקה בי יום אחרי הגט מהחיפוש האין הסופי הזה אחרי משהו שלא בטוח שקיים בכלל, נמאס לישון מאוחר, נמאס להתפזר בעבודה בין מיילים לשיחות טלפון ועוד SMS מזורגג, נמאס מבית המשוגעים הזה שלא היה קיים בנישואים. לפעמים אני רוצה לחזור הביתה ולא לגמור את היום בטלפונים עד אחרי חצות, לפעמים אני רוצה לחזור הביתה ולא לשמוע את הטלפון מצרצר בשעה שאני מנסה להיות רק בשביל הילדים שלי, לפעמים אני רוצה לסיים את היום לעשות מקלחת ולשקוע בספר בלי שום הפרעה... לפעמים בא לי שיהיו לי את החיים הכי משעממים בעולם.... לפעמים אני כל כך מתגעגעת לשגרה. לפעמים, כמו למשל עכשיו