לפעמים אני תוהה

[danielhope]

לפעמים אני תוהה

האם לא צדק רבינו תם.. שהרי 72 דקות לפני הזריחה הן כיום (לחומרא) ומותר כבר להתפלל שחרית ובדיעבד גם הלל וכל מה שמצוותם יום. ומה פילוג בין זריחה לשקיעה שהרי אותו אור שיש 72 דקות לפני זריחה יש גם 72 דקות אחרי זריחה... ואולי צודק ר"ת ויש להחמיר בכך.. למרות שכביכול מתחלף התאריך זה אמור להיות עדיין ספק יום - ואם לא ודי ב15 דקות.. למה אין מחילים 15 דקות גם על הזריחה (אני יודע שאין לי מה לדאוג וראשונים ואחרונים פסקו אחרת מר"ת וכך הלכה, אבל בכל זאת..)

 

[א77]

לא בדיוק ש'כך הלכה'

כך נהגנו להלכה. יש מקומות שנוהגים להלכה כרבינו תם. למשל בצאנז קלויזנבורג סטמאר ועוד. לנהוג כרבינו תם זה לאו דוקא לחומרא. זה רק השאלה ממתי עד מתי היום. יש הרבה מקומות ואנשים שהם נהגו כן 'לחומרא' כרבינו תם. אותם אנשים לא ימולו בשבת קודש כשרק לשיטת רבינו תם זה היום השמיני. בצאנז מלים בשבת קודש כשלשיטת רבינו תם שבת הוא היום השמיני. מדובר בלידת ילד בבין השמשות.

 

[danielhope]

כן אבל שאלתי היתה

לאלה שאינם נוהגים כר"ת (למשל לפי הרב עובדיה יוסף ועוד המון רבנים) מה פילוג בין זריחה לשקיעה?

 

[א77]

ok

ואני הגבתי למה שכתבת 'וכך הלכה'. אם כך הלכה, אז יש הרבה צדיקים וטובים שנוהגים שלא עפ"י הלכה. הם נוהגים לפי רבינו תם. לכן אמרתי שכך נהגו להלכה גם לא כולם.

 

[danielhope]

ובכל זאת אולי מישהו ישיב לי

מה פילוג בין זריחה לשקיעה הרי כעקרון שתיהן שוות... ולזו יש סייג של 15 דקות (או 20 וכד') ולזריחה יש את הכ-50 דקות (משיכיר) וה-72 דקות של עלות השחר... למה יש שוני בזמנים הרי שתיהן אמורות להיות שוות...

 

[משה חיים]

הירושלמי בברכות כבר עמד על כך.

למה הדבר דומה- למלך שנכנס לעיר. בתחילה באים שומריו ושריו, והכל מכריזין "המלך בא". אולם מייד שיצא המלך מהעיר, אומרים הכל "יצא המלך", ואפילו ששריו ועבדיו עדיין שרויים בעיר. המלך הוא כמובן השמש, ואור החמה שעולה לפניה ואחריה הם השרים והשומרים. נשאלת השאלה: מה משל ילדותי שייך לדבר הלכה? יש עומק אדיר במשל הזה ותקצר היריעה מלכותבו, אולם כך הדברים בכמה מדיני התורה: 1-תוספת שמיטה היא לפני השמיטה ולא בצאתה. 2-תוספת יוה"כ הכתובה בתורה, היא בתשיעי. 3-תוספת אסור אכילת חמץ היא לפני חג המצות ולא לאחריו. אם למדת את הסוגיא בעיון, בודאי ראית שפשט הדברים הוא כדברי הגאונים: הכסיף העליון נצפה כ 14 דקות אחר השקיעה, וכן יציאת כוכבים היא (למיטיבם ראות) דקות ספורות אחר השקיעה, וראיה ניכרת לכל היא כעבור 27 דקות. ומה שייך לומר "כוכב אחד יום. שניים בין השמשות. שלושה לילה." כאשר השמים זרועים בכוכבים 72 דקות אחר השקיעה?! נראה שדברי רבנו תם פשוט לא הובנו. יש בכך אריכות ולא נוכל להאריך. כל טוב.

 

[פרופסור מפוזרמ123]

תשובה.

מה הקשר? האופן שבו השמש זורחת ושוקעת הוא שונה, ואין אותו אור. והראיה, שזמן עלות השחר הוא משיבדיל בין תכלת ללבן או לכרתי. תנסה להבדיל ביניהם 72 דקות אחרי השקיעה. אמנם בצרפת, מקומו של רבינו תם, אכן יש אור זמן רב אחרי השקיעה, וכנראה שגם בארץ ישנו מעט אור באופן פחות מורגש. יש לדעת שמרן בעל השולחן ערוך פסק כרבינו תם וגם הרבה ראשונים. והרבה נוהגים להחמיר כמותו בדאורייתא וכך

 

[danielhope]

אתה בטוח שהם פיזיקאלית שונים?

 

[משה חיים]

בודאי שיש הבדלים.

1- מהלך המילקה שונה, על כל המשתמע מכך. 2-זהרורי חמה שונים. בעקרון השקיעה יותר כהה, עקב רבוי אבק.

 

[danielhope]

סליחה אבל מה זה "מילקה"?