דעתי, כדעתו של הח"ח
סופר על ''החפץ חיים'' שפעם שח לבני ביתו: בנעורי שאפתי לשנות ולתקן את כל העולם, ניסיתי, ניסיתי, ונוכחתי שאין הדבר בידי. אמרתי לנפשי: אם זה לא מצליח - אנסה לתקן את יהודי ארצי – פולין, ולאחר זמן כאשר ראיתי שגם זה לא עלה בידי, אמרתי: עכשיו אנסה לשפר את יהודי ראדין עירי בלבד, וגם בזה לא הצלחתי. או אז אמרתי: אני את ביתי אציל, ורק את משפחתי אנסה לתקן. אך גם זה לא התקדם כפי רצוני. אמרתי לעצמי: ישראל מאיר, ראה מה יצא מכל תוכניותיך הגדולות? והחלטתי לעבוד ולשפר את עצמי בלבד.
הנה חלפו השנים, ומשפחתי התעלתה, ראדין השתנתה, וגם בפולין הורגש שיפור, ואחר כך בכל העולם הייתה התעוררות על ידי סְפָרַי: משנה ברורה ושמירת הלשון.